[Skip Header and Navigation] [Jump to Main Content]

תפריט ראשי

  • דף הבית
    • חדשות האתר
  • מפת האתר
  • אודות
    • ביוגרפיה - במילים ותמונות
  • תערוכות
    • אהל שרה - לעת בלותי הייתה לי עדנה/ 2006
    • אוסף עבודות מתוך תערוכות קבוצתיות
    • הוואדי - וואדי סאליב
    • קו אדום , קו ירוק - 1994
    • תחילת נעילה - 1994, 2011
    • "....וכפיה תמכו פלך...."
    • אבן מה עשו הבונים - 1996
    • אבן על בד - 1998
    • בחפץ עשתה כפיה - 1992
    • כן, לא, שחור, לבן - 1990
    • כתב תפר - רטרוספקטיבה אמצע הדרך - 2017
      • כתב תפר - אירועים בתערוכה
      • כתב תפר - תמונות בתערוכה
    • מיצר - מיצב מצוייר - 1994
    • סביבתי ואני - 1987
    • סביבתי ואני 2011 - פסטיבל מה שלומי על הגבול
    • פסטביל החג של החגים - בוואדי ניסנאס בחיפה
      • הפרש הכחול - 1988
      • כלה (קאלה) מתכלה - 2001
      • לפתוח בית - 1999
      • מלכת הלבבות בבית של עמי ותמי - 2000
      • מראות בוואדי - 1996
      • מראות ומאורות - 1997
      • סוס עץ או שורשי הצורה האמנותית - 1998
    • שאון של חול מתקתק בשקט
    • שפת הגוף - תערוכה במרחב הוירטואלי
    • תוסס בגוון ספרדי - יקב ראשל"צ - 1994
  • אוסף עבודות
    • דיוקן ואגם - ספר אובייקט - 2003 - 2010
    • דמויות - שפת הגוף
    • טבע דומם בסטודיו
    • לבן על לבן
    • פסל וקול תמונה
    • ריקמה אנושית - דיוקן ספר אובייקט - 2010 -2011
    • רישומים - אוסף
    • שורשים
    • תחריט - אוסף
  • גלריית אמנות
    • ".... וכפיה תמכו פלך...." - תצוגה בגלריה
    • "אהל שרה - לעת בלותי הייתה לי עדנה" - 2005
    • דיוקן עצמי - 2004 - 2006
      • ספר אובייקט - משירת האגם הגווע - דיוקן ואגם
    • דמויות - מתוך אוסף עבודות
    • הים מצייר לי - פרוייקט ים בחיפה - חוף דדו 1996
    • השורש - מתוך אוסף עבודות
    • טבע דומם - מתוך אוסף עבודות
    • מיצב - תחילת נעילה
    • ספר אובייקט - תחילת נעילה
    • פסטיבל החג של החגים בוואדי ניס נאס
      • הפרש הכחול
      • כלה(קאלה) מתכלה
      • לפתוח בית
      • מלכת הלבבות בבית של עמי ותמי
      • מראות בוואדי - 1
      • מראות בוואדי - 2
      • מראות ומאורות
      • סוס עץ או שורשי הצורה האמנותית
    • פסל וקול תמונה - מתוך אוסף עבודות
    • ריקמה אנושית - דיוקן ספר אובייקט - 2010
    • תערוכות יחיד
      • אבן מה עשו הבונים - 1996
      • אבן על בד - 1998
      • בחפץ עשתה כפיה - 1992
      • כן,לא, שחור, לבן - 1990
      • מיצר - מיצב מצוייר - 1994
      • סביבתי ואני - 1987
  • גלריית צילום
    • התערוכה 'סביבתי ואני' - המסע והסביבה החדשה
  • גלריית וידאו
    • אהל שרה - 2006
    • הים מצייר לי - 1995
    • המיצב - תחילת נעילה
    • זיכרונות ילדות - שיר וציור
    • כלה (קאלה) מתכלה
    • מיצר - מיצב מצוייר
    • מראות בוואדי - 1996
    • סדנת ציור דיוקן עצמי
    • סוגרים בית - פותחים חלון
    • פסל וקול תמונע
    • תחילת נעילה - 1994
  • מחקר
    • The Book Object - Out of the Research
    • ציורי דיוקן עצמי - מתוך המחקר
    • ציטוט קטעים מתוך המחקר
    • תקציר תיאורי מקרה ומחקר
    • תקצירי כנסים
  • מאמרים - קישורים וכותרות
  • מאמרים
    • "את לא מעתיקה את הטבע, את יוצרת טבע חדש" - ר' בסדנא לדיוקן עצמי
    • "בחפץ עשתה כפיה" - תערוכה
    • "בציירו את עצמו הוא מעניק לעצמו צורה" - הזעקה למשמעות
    • "הזמן הוא נהר ללא גדות" - על נהר, זמן, שעון ועל טקסטים משוחחים
    • "הייתי רוצה שחיי יהיו יצירת אמנות" - יצירת הדיוקן של ה'עצמי' במחקר פרשני מבוסס אמנות
    • "הים מצייר לי" - אמנים מציירים בים
    • "קיים רק מסע אחד פנימה: אל תוך עצמך"
    • "ראי, ראי, הגד נא לי"
    • "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" - סוף הקיץ קשה מן הקיץ
    • "תשלים את דמותך" , תשלים עמה - צייר את דיוקן ה 'עצמי' שלך
    • אם ברצונך לפענח את פני השקטים עליך לחפש....לגלות - על ציורי דיוקן עצמי של אסתר ויתקון
    • דיוקן עצמי: מחקר- עצמי ביצירת טקסט ויזואלי ופיענוחו ב 'שרשרת ההתבוננויות'
    • האשה באמנות בינתחומית - הזמנה והצצה
    • הקנקן ומה שיש בו - תסתכל/ האם צריך לשים גבולות לאמנות
    • מ "כן, לא, שחור, לבן" ועד "תחילת נעילה" - גלגולה של תערוכה
    • מה בין יונה הנביא ובין היונה של נוח - עיונים בסיפור יונה במעי הדג בגישה יונגיאנית
    • מה שעומד בין זמן לדיוקן
    • סדנא לדיוקן עצמי - כיצד? מהו התוצר? איזה הקשרים נוספים? - אתם שואלים אני עונה - חלק III
    • סדנא לדיוקן עצמי - למי? למה? איך? איפה? - אתם שואלים אני עונה - חלק I
    • סדנא לדיוקן עצמי - מדוע ציור? מדוע ציור דיוקן עצמי? איך? - אתם שואלים אני עונה - חלק II
    • צייר למופ"ת - החלל העמוק של טד בר
    • ציירים למופ"ת - סדנת דיוקן עצמי
  • אומנות בחינוך
    • "מוזיאונית" - ערכות למידה
    • אמנות וקהילה
    • המרכז הבינתחומי ללימודי אמנות - במכללת גליל מערבי
    • ישיבה תיכונית לאמנויות ומדעים - קריית אתא
    • סדנא בינתחומית - "הכתם הצהוב"
    • תכניות,פרוייקטים, ימי עיון
  • מיזמים
    • הים מצייר לי - פרוייקט ים בחיפה
    • חיפה - ישן עם חדש - חוצות יוצרים
    • כנס יצחק - מפגש יצירה בינלאומי - שותפות 2000 גליל מערבי
    • ספורט-ארט - פרוייקט מכביה באומהה
    • ציור קיר- היכל התרבות בנהרייה
    • קיר ברק
    • ילדי גן עדן - דייטון אוהיו וגליל מערבי
  • כתבו עליי
    • ספר אורחים
  • סדנא לדיוקן עצמי
    • דיוקן עצמי - רשימת מאמרים
    • תיאורי מקרה
      • הדיוקן של רינה
      • המקרה של נועה
      • המקרה של רותי
      • המקרה של שירה
      • תיאורי מקרה בסדנא קבוצתית 1
    • סרטונים - הסברים והדגמות - אתם שואלים אני עונה
    • סרטונים - הסברים והדגמות חיות.
    • תכנית סדנאות, סמינרים והרצאות
    • תערוכת ציורי דיוקן עצמי - משתתפי הסדנא
  • סטודיו נורית - ארט
    • אירועים
  • שירה
    • ארטפואטיקה - שיח בין שיר וציור
      • שיר וציור מהדהדים זה לזה
    • זמן שירה - קוראת שירה
    • שאון של חול מתקתק בשקט
  • 'בלוגיסטיקה ' - הבלוג שלי
  • צור קשר
  • אוצרת - יוצרת
    • בראשית בר[א]קוד
    • התערוכה: דיוקן - שלי, שלך - והשתקפויות
    • מלון אורחים - פני אדם
    • סלסלה - ותרוממך תכבדך כי תחבקנה - סיגל מאור
    • צפופים לרווחה
  • ארכיון - אלבומים לפי נושאים

שפות

  • English English
  • עברית עברית
דף הבית

אסופות שירים

שירה

 

 

 קוראת שירה  - 'אני תבנית נוף' 



     

           התערוכה


שאון של חול מתקתק בשקט

 

 

"לַמִּלִּים לֹא הָיָה נוֹחַ בְּתֵבוֹת

 

הֵן רָצוּ אָצוּ לְהִתְהַווֹת.

 

הוֹצֵאתִי אוֹתָן מִחֵבְיוֹנָן

 

מְקוֹם הַהוֹד וְהַסּוֹד, אוֹת אַחֵר אוֹת.

 

 

הֵן הָיוּ מְּדוּדוֹת וּשְׁקּוּלוֹת,

 

וְדִבְּרו אוֹתִי בַּהַרְבֵּה קוֹלוֹת.

 

נָתַתִּי לַהֵן מַפְתֵּחַ לִהְיוֹת סוֹלוֹ"

 

(נורית צדרבוים, 2009 מתוך "למילים לא נוח בתיבות")

 

 
 
                         הספר -  שעון של חול מתקתק בשקט 


כריכת הספר - שאון של חול מתקתק בשקט
 
                        ×ª×•צאת תמונה עבור שאון של חול מתקתק בשקט
 
 
 
 
ארטספואטיקה - אסופת שירים מתכתב עם ציור (מופיעים בספר 'שאון של חול מתקתק בשקט' - ובספר 'כאן ציור' - לחץ כאן
 
  זמן שירה - קוראת שירה
  השקה של הספר - סקירה באתר חדרים
  קטלוג של התערוכה - שרון של חול מתקתק בשקט
 

 

             קוראת שירה - 'איך אלוהים מפסל'






 

 

לקריאת

 

השירים


יש


ללחוץ


על שם


השיר


שעל


התריס


והשיר


ייפתח 



אספת שירים מתוך 'שאון של חול מתקתק בשקט'

 

לקריאת השיר לחץ על התריס

כשיירגעו הרוחות

 

 

 

כשיירגעו הרוחות

 

 

כְּשֶׁיֵּרָגְעוּ הָרוּחוֹת אֲנִי אוֹמֶרֶת מֻתֶּשֶׁת בְּלִי כֹּחוֹת

אֲחַדֵּשׁ הַמְּלַאי אֲנִי עוֹזֶרֶת בְּעֹז וְאֹמֶץ לְפָחוֹת

אֵדַע לֶאֱמֹד מֶחֱוָה וַאוֹמֵר מִדָּה וְיֵצֶר מֵחֹמֶר קַל

וְצֶבַע אָפֹר יֵצֵא חוֹצֵץ תִּפְאֶרֶת נוֹצֵץ שֶׁל מֶחְדָּל.

 

וְלֹא יִהְיֶה קַל, לֹא אֹמַר אֲבָל, לֹא אֶצְעַק חֲבָל

אֲבַקֵּשׁ בְּתוֹדָה מֵרוּחוֹת הַשְּׁאוֹל לִנְשֹׁב בְּרוּחַ טוֹבָה

 אֲבַקֵּשׁ אוֹתָן לְהַרְגִּיעַ, לְהַנִּיחַ וּלְהֵפִיחַ תִּקְוָה לְהַגִּיעַ

 

כְּשֶׁיֵּרָגְעוּ הָרוּחוֹת  קֶרֶן אוֹר אַחַת תַּפְתִּיעַ

מִתּוֹךְ מַעֲבֶה קוֹדֵר שֶׁל חֲלוֹם שָׁחַק מַרְקִיעַ

אֶגַּע בְּנַחַת בַּשָּׁמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם קַו גְּבוּל

וְאֹפֶק רָחָב יְנַשֵּׁק רָקִיעַ חָדָשׁ וּבָתוּל.

 

וְלֹא יִהְיֶה קַל, לֹא אֹמַר אֲבָל, לֹא אֶצְעַק חֲבָל

אֲבַקֵּשׁ בְּתוֹדָה מֵרוּחוֹת הַשְּׁאוֹל לִנְשֹׁב בְּרוּחַ טוֹבָה

אֲבַקֵּשׁ אוֹתָן לְהַרְגִּיעַ, לְהַנִּיחַ וּלְהֵפִיחַ תִּקְוָה לְהַגִּיעַ

 

כְּשֶׁיֵּרָגְעוּ הָרוּחוֹת לִנְשֹׁב לִשְׁאֹף לְהָעִיף לְכָל עֵבֶר

תִּקְוָה וַחֲלוֹם, אֶתְמַלֵּא בְּנוֹחוּת בְּחֶדְוַת יְצִירָה

מָחָר וְאֶתְמוֹל יִהְיוּ הַיּוֹם שֶׁפָּתַח נֹעַם סֵבֶר

וְאֵדַע אָז אֵדַע לְהַבְחִין בְּאַחַת בֵּין הַטּוֹב וְהֵרַע.

 

וְלֹא יִהְיֶה קַל, לֹא אֹמַר אֲבָל, לֹא אֶצְעַק חֲבָל

אֲבַקֵּשׁ בְּתוֹדָה מֵרוּחוֹת הַשְּׁאוֹל לִנְשֹׁב בְּרוּחַ טוֹבָה

אֲבַקֵּשׁ אוֹתָן לְהַרְגִּיעַ, לְהַנִּיחַ וּלְהֵפִיחַ תִּקְוָה לְהַגִּיעַ. 

 

 

 

 

 

©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים - 2018
 

 

ביצוע השיר - לחן וביצוע נטע דרוקמן

 

מיטב השיר כאבו




מיטב השיר כאבו

 

מֵיטַב הַשִּׁיר כְּאֵב מָקוֹר מְעַצֵּב

מַיְשִׁיר מַבָּט נוֹקֵב לְכוּר מִילָתוֹ

מֵסֵב כְּזָבוֹ בֵּין שְׁאֵרִית בְּתָרִים 

מַגִּישׁ בְּצַעַר קוֹדֵחַ מַתָּת עַל חַטָּאת

עַד קַרְנוֹת מִזְבֵּחַ בַּחֲגִיגָה עֲקוּדָה

בְּאֵין קָרְבָּן כַּפָּרָה עוֹלָה בִּתְפִלָּה  

מֵעַל בָּמוֹת חֲקוּקוֹת שֶׁהוֹתִירוּ

חָלָל שֶׁנָּפַל בֵּין הַזְּמַנִּים

מֵיטַב הַשִּׁיר כְּאֵבוֹ מֵיטִיב בְּטַעֲמוֹ

 

 

 מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 24 - 2014

©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים


 

שעון של חול

 

שעון של חול

 

שָׁעוֹן שֶׁל חוֹל  מְתַקְתֵּק בַּשֶׁקֶט   זוֹרֵם בִּלְחִישָׁה

גַּ רְ גִּ י ר

אַחַר

גַּ רְ גִּ י ר

שָׁעוֹן שֶׁל קֹדֶשׁ מְשַׁתֵּק         הוֹלֵם בַּזְּמַן הַחוֹלֵם

דּוֹהֵר וּמְהַרְהֵר עַל שָׁעוֹן אַחֵר     מִגְּבִינָה מֻתֶּכֶת

צַיָּר נַרְקִיסִיסְט                      שָׁעוֹן סוּרֵאָלִיסְט

וַאֲנִי צַיֶּרֶת הוֹלֶכֶת בַּזְּמַן           בַּמָּקוֹם  דּוֹרֶכֶת

מְעַרְבֶּבֶת אֶת שֶׁקֶט הַקֹּדֶשׁ עִם        שְׁאוֹן  הַחֹל

                                                           גַּ רְ גִּ י ר

                                                              אַ חַ ר

 

                                                           גַּ רְ גִּ י ר


 

מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 115 - 2014

 

©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים
 

חומר ורוח מנשב - שיר נחטב



חומר ורוח מנשב - שיר נחטב

 

 

 

עוֹד מִלָּה נִכְתֶּבֶת עַל דַּף חָלָק וְחַף מֵרֶמֶז

מִתְהַוָּה וּמְצַוָּה חֵיל אוֹתִיּוֹת לְהִתְכַּנֵּס

כָּל אוֹת מִשְׁעֶנֶת לְמִלָּה הַתּוֹלָה בָּהּ יְהָב

זוֹ מִטַּעֲמָהּ מַצִּילָה קַו וּמַצְלִילָה קוֹלָהּ

דַּף יוֹמִי מַיְשִׁיר מַבָּט מִסְתַּדֵּר אֶל שׁוּרוֹתָיו

מִתְמוֹסֵס אֶל בְּנֵי מֵעָיו נֶחְטָב אֶל תּוֹךְ תָּוָיו

פֶּרַח הַשִּׁיר נֶחְשָׂף בִּמְלוֹא קֶסֶם הַכָּזָב

חֹמֶר כּוֹתֵב רוּחַ מְנַשֵּׁב וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד

וַאֲנִי לָדַעַת כְּעֵד רוֹעֵד שֶׁהָיָה זֶה רֶגַע נֵס

 

 

מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 28 - 2014

 

©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 

 


 

על שפת המקור

 

על שפת המקור



 

שְׂפַת אֵם הִיא לִי שְׂפַת אֱמֶת


          מָקוֹר נוֹבֵעַ לְסַפֵּר כְּזָבִים בְּשִׁירָה


                    כָּל מִלָּה בְּתוֹרָהּ נִשְׁעֶנֶת עַל אוֹת


                                כְּיוֹדַעַת  סוֹד בְּרִיאַת הַבָּאוֹת.


                                              שְׂפַת הַמָּקוֹר הִיא שִׁירַת צִפּוֹר


                                                      חֲבוּיָה בֵּין קִפְלֵי אוֹרוֹת  הַ נְּ שָׁ מָ ה


                                  סְפוּנָה בְּשִׁמְמַת מִלִּים הָרוֹדְפוֹת אַחַר


                  צִלָּן הַמְּנֻמְנָם מְבַקְּשׁוֹת לִרְאוֹת אוֹר


            שְׂפַת הַמָּקוֹר מְנַקֶּרֶת בִּי מִשַּׁחַר יָמַי


        מִתְדַּפֶּקֶת עַל דֹּפֶן שַׁעַר חַיַּי


לְהַרְאוֹת


אֶת


צְלִיל


הַ


קּ


וֹ


ל


וֹ

 

ת

 

 

 

מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 32 - 2014

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים


 

על בימת טבורו של עולם



על בימת טבורו של עולם


עָמַדְתִּי עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי

וְהִיא רַגְלַיִם לִי שָׂמָה - רֶגֶל פֹּה רֶגֶל שָׁם

רָצִיתִי לַעֲלוֹת לִהְיוֹת כְּמוֹ שְׁלוֹשָׁה רְגָלִים

לִצְעֹד שַׁעַל בְּשַׁעַר עִיר מִקְדָּשׁ עַם וָעֵד

כְּעוֹמֶדֶת לְמִבְחָן עַל בִּימַת טַבּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם

וְלֹא הָיָה לִי אֹהֶל וְלֹא מוֹעֵד רַק עַמּוּד עָנָן

שֶׁסִּמֵּן בְּקַו אֵשׁ בָּהִיר מַרְאֵה כֹּהֵן

בְּעִיר שָׁלוֹם וּדְבִיר יְרוּשָׁלֵם

 

מתוך 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 160 - 2014


© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים
 

מילים בתיבות

 





מילים בתיבות

 

לַמִּלִּים לֹא הָיָה נוֹחַ בַּתֵּבוֹת רָצוּ לִצְמֹחַ לְהִתְהַוּוֹת............................


הוֹצֵאתִי אוֹת בְּאוֹת מִסֵּתֶר חֶבְיוֹנָן מְקוֹם הַהוֹד וְהַסּוֹד


מָצָאתִי בְּכִבְשַׁן אִשָּׁן שְׁקוּלוֹת מְדוּדוֹת מְדַבְּרוֹת אוֹתִי בַּהֲמוֹן קוֹלוֹת


נָתַתִּי לָהֶן סִימָן לִהְיוֹת סֻלָּם לָתֵת קוֹלָן בָּעוֹלָם וּמַפְתֵּחַ לִהְיוֹת      סוֹלוֹ....

 

 

 

מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ'11 - 2014

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

אהבה במדבר - אלה ואבן

 

 

אהבה במדבר - אלה ואבן

 

 

 

 

לְכוּ דַּבְּרוּ                             אֶל הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים

כָּךְ עָלְבוּ בָּנוּ וְסָנְטוּ            כְּמוֹ אֵין לָנוּ לוֹמַר דָּבָר

גּוֹיִים הָיִינוּ               לְאָזְנַיִם עֲרֵלוֹת יוֹשְׁבוֹת נֵכָר.

בְּחֶדְוַת  טֶבַע    זוֹרַחַת  אוֹר     וּשְׁמָשׁוֹת בְּלֵב צִיָּה

עֵינִי הַמְּזֻיֶּנֶת פָּגְשָׁה              צַמְצָם וְלִשְׁכָּה אֲפֵלָה

חָשְׂפָה אַבְנֵי סְפָר    סְפוּנִים          בְּגֶזַע עֵץ מֻשְׁרָשׁ

אֵלַת מִדְבָּר                          מַלְכַּת עַתִּיקַת  יָמִים     

חִבְּקָה        שָׁרָשֶׁיהָ        בֵּין        שִׁנֵּי        אֲבָנִים

וְהָיוּ זֶה בַּזֶּה נִנְעָצִים           כְּחָזוֹן לְאַחֲרִית הַזְּמַן  

רוֹבְצִים כְּנָמֵר וּגְדִי                        בְּעוֹלָם שֶׁשָּׁלַם.

יָצָאתִי                             לָשׂוּחַ אֶל חוֹלוֹת מִדְבָּר

בְּצֶלֶם עֵץ וָאֶבֶן             רָאִיתִי אוֹתָם כָּלִים לָרוּחַ 

צוּר וָנֵצֶר מְחֹרָצֵי שָׁנִים מְשֹׂרָגִים בְּנוֹחַ

זֶה נֶהֱנֶה                                            זֶה לֹא חָסֵר

וְאָמַרְתִּי  לְכוּ לִרְאוֹת אֵיךְ

                                         עֵץ

                                              לָאֶבֶן

                                                       שָׁח

                                                                וּמְדַבֵּר.

 

 

 

 

 

 

 

מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 154 -  2014

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

אבק זה לא חמץ

אבק זה לא חמץ

[1]

 

"אָבָק זֶה לֹא חָמֵץ" -  דָּרַשׁ הָרַב, אָמַר בְּקוֹל נֶחֱרָץ.

 

סְמַרְטוּט חָרוּץ נִנְעַר לַחוּץ וְהִתְכַּוֵּץ

חָדְלוּ מִלִּים מֵהִתְרוֹצֵץ עָמְדוּ בַּפֶּרֶץ וְרָצוּ לְאַמֵּץ

אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק "אָבָק זֶה לֹא חָמֵץ" - וַתֵּחָרֵץ

רַבָּנִים רוֹעִים שֵׂיוֹת פְּתַיּוֹת בִּשְׂדֵה בּוּרוּת

דּוֹרְשִׁים סִכְתוּ נָא בְּנוֹת חֹרִין

"אָבָק זֶה לֹא חָמֵץ" - גַּם לֹא מַרְעִין בִּישִׁין

 

יוֹדְעִין אֲבִיב יָמִים - אָבָק כְּבָר לֹא חָמֵץ זְמַנּוֹ עָבַר

לֹא יַכְתִּיב לֹא יִרְמֹץ בְּאִשּׁוֹ לְעַם שָׁלֵם שֶׁקָּם

לִהְיוֹת אֲבַק אָדָם בֵּין דֹּק רְבָב שֶׁל טֶרֶם זְמַן

 

חָמַד אָבָק הִתּוּל וָלֵץ בְּלִהְיוֹת

הֵטִיל חָצְנוֹ בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת

שָׁמַע קוֹל דַּק נִבְעָר בְּלֵב חָמֵץ

אָבָק זֶה לֹא, נֶחֱרַץ דִּינוֹ.

 

הָיְתָה זוֹ שְׁעַת רָצוֹן וּבָהּ אֲבַק אֱמֶת

דְּמָמָה דַּקָּה וְרֶגַע מְכוֹנֵן קָרַצְתִּי לָאָבָק הַמֵּת לוֹמַר  אָמֵן.

 


[1]

בעקבות שיחה ששמעתי ברדיו ,לפני חג הפסח, בו הודיע רב חשוב לכל בנות ישראל ש"אבק זה לא חמץ". 

 

 

 

 מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 147 - 2014

 

©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

אבנים שחקו מים
 


אבנים שחקו מים


 

אֲבָנִים

 שָׁחֲקוּ מַיִם

חַלּוּקִים בְּנַחַל  מֵימָיו לֹא פִּכּוּ

אֲבָנִים שִֹחֲקוּ בַּמַּיִם  עַד דֹּק שָׁחֲקוּ.

 

חֹק הַמִּשְֹחָק.

נְיָר, מִסְפָּרַיִם חָמֵשׁ אֲבָנִים,

נִקְבְּצוּ בְּאֶגְרוֹף בַּרְזֶל

יַחְדָּו בָּאוּ כַּף אֶל כַּף

מָחוּ עַל קוֹל דַּק בְּהַקְהֵל

הַקּוֹרֵא - אֶבֶן עַל קִיר תִּשְׁחַק.

 

מַיִם שָׁחֲקוּ בְּנַחֲלֵי אַכְזָב

נָגֹלּוּ בַּמּוֹרָד.

שָׁם גַּם סִיזִיפוּס עָלָה וְרַד

הָדַף דָּחַף וְלֹא מָרַד.

 

חָמֵשׁ אֲבָנִים נוֹתְרוּ עַל כַּף  

לִשְׁחֹק מַיִם אוֹ לִשְׁכַּב

כָּכָה סְתָם עַל

 הַגַּב.

 
 
 
מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 145 - 2014
 
© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים
לא משחק ילדים

לא משחק ילדים

 

 

זֶה לֹא הָיָה מִשְׂחַק יְלָדִים

מַשֶּׁהַיְּלָדִים שָׁם שִׂחֲקוּ

הֵם בָּנוּ אַרְמוֹנוֹת בַּחוֹל

וּמִקְדַּשׁ לְבֵנִים עַל - יָד

 

הַגַּלִּים לִחֲכוּ

לִי לֹא חִכּוּ

שַׁחוּ בָּכוּ וּמָלְחוּ

בָּאוּ וְהָלְכוּ

 

אַחַר כָּךְ בָּא גַּל וְשָׁכַךְ

שָׁטַף הַכֹּל בְּהֶנֶף אַדְוָה וָקֶצֶף

וְלֹא הָיָה עֵד לָעֶצֶב לֹא הָיְתָה חֶדְוָה

 

 

 

מתוך 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 177 - 2014

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

החוץ משמים

 

 

החוץ משמים

 


הַחוּץ מַשְׁמִים

אוֹתִי מְעַנְיֵן הַפְּנִים

הַחוּץ לָחוּץ

וַאֲנִי רוֹצָה לָרוּץ

בִּרְחוֹבוֹת פְּנִימָתִי הַהוֹמִים

שָׁם אֲפִלּוּ אֲנִי אֵינִי אִתִּי

הַחוּץ נִדְמֶה כְּצֵל טָפֵל

רוֹצָה לְטַיֵּל בַּשְּׁבִיל הַתָּלוּל

מִתַּחַת לִפְנֵי עוֹרִי

לְהַקְשִׁיב לִצְלִיל מַחֲרִישׁ

נוֹגֵן עַל  מֵיתָרַי

שֶׁמָּתְחוּ וְרָפוּ חֲלִיפוֹת

בֵּין בְּתָרַי

הַחוּץ מַשְׁמִים

רוֹצָה לְהַרְפּוֹת בִּפְנִים

 

 

 

מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 83 - 2014 

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

שיר אסור שיר מותר
 
 שיר אסור שיר מותר

 

הַשִּׁיר שֶׁהָיָה אָסוּר בְּקֶפֶל מַחְשַׁבְתִּי הָעֲלוּמָה

הֵגִיחַ וְיָצָא לְהָטִיחַ עָצְמוֹ עַל פָּנַי כְּמַהֲלֻמָּה

לֹא פֵּרֵשׁ רְצוֹנִי הַמָּאוּס רַק לָחַשׁ סוֹדִי הַכָּמוּס 

כְּאַבִּיר מְשֻׁרְיָן עַל סוּס כְּמוֹ אָסִיר שֶׁהֻתַּר

רָחַץ בְּשָׂרוֹ הַמָּלוּחַ מִדֶּמַע יֶזַע וּבְכִי

בַּאֲגַמֵּי מִלִּים שֶׁפָּרְחוּ וְעָלוּ עַל שְׂפַת יַמִּי

כָּךְ הָפַךְ נִסְתָּרוֹת לְמִנְחָה וְקָשַׁר

שִׁבְרֵי טְעָנוֹת לִהְיוֹת כִּתְרֵי מְלוּכָה וּמִנְשָׁר

 

 
 מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 17 - 2014
©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים
 
אמא למה - אני רק שואל


 אמא למה – אני רק שואל 


 

אִמָּא אִמָּא מָה הַצֶּבַע שֶׁל הַיָּם עַכְשָׁו

שָׁאַל עָמַד נִדְהָם מוּל יָם יָרֹק אָפֹר

וְעָנָן שָׁמֵן שָׁחֹר תָּלוּי מֵעָלָיו.

אִמָּא אִמָּא אָמְרוּ שֶׁהַיָּם כָּחֹל וְעָמֹק

אָז לָמָּה עַכְשָׁו הוּא כָּל כָּךְ יָרֹק,

לָמָּה אִמָּא לָמָּה שָׁאַל הַיֶּלֶד הַמָּתוֹק.

 

סִפְרוּ לוֹ מִימֵי בְּרֵאשִׁית עַל חֲלֻקָּה צוֹדֶקֶת בֵּין יָם וְשָׁמַיִם

בְּאֶמְצַע קַו אֹפֶק אָרֹךְ מַבְטִיחַ וְשֶׁמֶשׁ דּוֹלֶקֶת אוֹר בְּעֵינַיִם

וְהוּא אוֹתִי מוֹכִיחַ אוֹמֵר טוֹעֵן הַיָּם אָפֹר יָרֹק קוֹדֵר מְשַׁעְמֵם.

 

אִמָּא אִמָּא לָמָּה הַיָּם כָּל הַזְּמַן זוֹרֵם הָלוֹךְ וְשׁוּב רָטֹב

מֵצִיק לַיַּבָּשָׁה, מָה הוּא זוֹמֵם? מַרְטִיב זָז ונִשְׁאַר בַּמָּקוֹם

לָמָּה הוּא כָּל כָּךְ אָפֹר וְנִרְאֶה בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַשָּׁמַיִם,

לוֹ יֵשׁ גַּלִּים לְהָזִיז, לְשָׁמַיִם עֲנָנִים לְהִתיז אוֹתִי זֶה מַרְגִּיז

 

וְאֵיפֹה הַשֶּׁמֶשׁ, אִמָּא, אֵיפֹה הָלְכָה נֶחְבֶּאֶת

הִיא וְהַקַּרְנַיִם הַצְּהֻבּוֹת עַכְשָׁו רְטֻבּוֹת עֲזוּבוֹת

וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם מָקוֹם לְהָעִיר, לְהַבְהִיר אֱמֶת

מָה קָרָה לְטֶבַע שֶׁאִבֵּד לְפֶתַע אֶת הַצֶּבַע מֵת

 

אִמָּא אִמָּא מִי לָקַח לַיָּם הָעֲנָק אֶת הַצֶּבַע והַבָּרָק

מִי לָקַח אֶת הַכָּחֹל וְהָעֹמֶק

וְהִשְׁאִיר אוֹתוֹ יָרֹק וְאָפֹר עָצוּב וְשׁוֹתֵק.

לָמָּה הוּא חוֹנֵק אֶת הָאֹפֶק .

 

אִמָּא אִמָּא אוּלַי אַתְּ יוֹדַעַת לַעֲנוֹת עַל שְּׁאֵלוֹת

שֶׁנִּדְלוּ מִמְּצוּלוֹת. אַתְּ אִמָּא אֲדָמָה שׁוֹמַעַת

קוֹל שֶׁעוֹלֶה מִבֶּטֶן יוֹדַעַת לָמָּה אֲנִי הַקָּטָן רוֹטֵן

מְשַׂחֵק יָם יַבָּשָׁה יָם, יָם יַבָּשָׁה

וְלָךְ לֹא נוֹתֶרֶת אַף עַיִן יְבֵשָׁה.

 

הָלַךְ הַיֶּלֶד הַקָּטָן, הִשְׁאִיר אוֹתִי לבד

עִם שְּׁאֵלוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁלֹּא מְחַפְּשׂוֹת תְּשׁוּבוֹת,

כָּל שֶׁהֵן רוֹצוֹת זֶה לִהְיוֹת.

 

 הצילום והשיר – נורית צדרבוים 24.11.17


תיקון השיר ב 26.2.18


   ©  כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים


 
חיילת בשער

 

 חיילת בשער

 

 

בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם רַגְלֵינוּ עוֹמְדוֹת  

שָׁרוֹת בְּקוֹל גָּרוֹן חַיָּלוֹת כְּשֵׁרוֹת

"שְׂהֵאל- מִין- שְׂהֵאל" צוֹעֲדוֹת

 לְרֶגֶל חוֹמוֹת טִירוֹנִיּוֹת נַחַל בָּנוֹת.

 

קָצִין אֶחָד תּוֹפֵס מַבָּט מְצַלֵּם אוֹתִי לְמַזְכֶּרֶת

טֶלֶוִיזְיָה מְשַׁדֶּרֶת וַאֲנִי בְּעִיר שַׁכּוּלָה וּמְחֻבֶּרֶת

חַיֶּלֶת בְּחָאקִי מַדִּים וְכֻמְתָּה לֹא עוֹצֶרֶת

עֵת שֶׁמֶשׁ קוֹפַחַת בְּרוֹם בְּעִיר יָפָה מְשֻׁחְרֶרֶת

 

יְרוּשָׁלַיִם בָּאוֹר מְסַנְוֵר הַיּוֹם הַסַּעַר יֵהֹם

וַאֲנִי בַּמָּקוֹם דּוֹרֶכֶת וְעוֹבֶרֶת מִנּוֹחַ לְדֹם

כֹּתֶל מִזְרָח עֵירֹם כְּבָר אֵינוֹ גָּדֵר וַחֲלוֹם

רָאשִׁי לֹא יִשַׁח יְמִינִי לֹא תִּשְׁכַּח שָׁלוֹם

 

בִּשְׁעָרַיִךְ רַגְלֵינוּ דְּרוּכוֹת

ְעֻזִּי קָצָר בִּזְרוֹעוֹת מְתוּחוֹת

וַאֲנִי נַעֲרָה בִּדְמוּתִי חֲצוּבָה

חַיֶּלֶת עֲצוּבָה בְּשַׁעַר גֹּב הָאֲרָיוֹת.

 

כִּלְבִיאָה מְשַׁחֶרֶת לְפִתְחֵי קֶרֶת

הַנֶּצַח גּוֹבֶה חוֹבָהּ בְּעִיר מְבַשֶּׂרֶת

דּוֹרֶכֶת עֹז לֶאֱחֹז יָד אַחַת בַּקָּנֶה

וּפְרָחִים בָּאַחֶרֶת גוֹהֶרֶת בּוֹכָה.

בְּהַר מְנוּחָה עַל קֶבֶר אֶחָד קָטָן

שֶׁאִישׁ לֹא יָדַע שֶׁהָיָה שָׁם מוּכָן.

 

עוֹמְדוֹת רַגְלַי בְּעִיר שָׁלֵם בְּלֵב חָרֵב

עַל הַר שֶׁבּוֹ אוֹרות אַבְנֵי מַצֵּבוֹת

זְרוּעוֹת בְּלֵב אָבוֹת עַל בָּנִים

לְהָשִׁיב הָרוּחַ אֶל גֶּשֶׁם מִזָּהָב

אֶל עִיר שֶׁאֵין בְּשָׁמֶיהָ עָב

 וּשְׁבִילֶיהָ דְּבַשׁ וְחָלָב.

 

 

©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים


חיילת בשער מבוסס על שיר מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - חיילת בשער גוב האריות

לחן ועיבוד: עדן רבין, ביצוע : ענבר קליין




קול גל

 

 

 

קול גל


לִי קוֹל גַּל נוֹטֵר מִשְׁמֶרֶת

עִם קֶצֶב קַל וּשְׁלַל אַדְוָה

קַץ לָאֹפֶק בּוֹ חַמָּה בּוֹעֶרֶת

כִּי כָּל גַּל הוּא לִי מֶחֱוָה

 

כַּף מִדְרַךְ עַל רֶגֶב רַךְ

עַל חוֹל וְצֶדֶף מְלֻחַךְ

כְּעָלֶה נִרְדַּף אֶל רוּחַ

כְּצֵל עוֹבֵר נוֹחֵת לָשׂוּחַ

 

לִי קוֹל גַּל נוֹגֵן בְּלִי עֶצֶב

זֵכֶר לַחַן צְלִיל עֶרְגָּה

בֵּין תְּנוּעַת חֶדְוָה וְקֶצֶף

 

צָפָה לָהּ תּוּגָה נֻגָּה



 

©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים  - 16



אין מבוע אין נהר

 

 

 אין מבוע



הַמַּבּוּעַ נִסְתָּם נְאֵצַר בִּמִקֹּרֹתָיו

אֵין מָקוֹם אֵין טָעַם מַר אֵין כֹּחַ

הַדֶּרֶךְ נֶעֱצֶרֶת עַל הֵן עַל לָאו

נִסְגְּר מַעְיָן הַשֶּׁפַע וְתָם לִפְרֹחַ

 

מַבָּט מִתְגַּמֵּד אֵלֵי אֹפֶק רָחוֹק

מְצֹעָף בִּדְמָעוֹת שְׁיַּבְשׁוּ זֶה מִכְּבָר

מַגָּע מתכווץ וּבָא צּוֹרֵךְ לִמְחֹק

תִּקְווֹת שֶׁזְּמַנָּן פַּג גַּם עָבַר

 

וְהָיוּ הַיָּמִים הַוְורוּדִים לְאָבָק

שֶׁשַּׁחַר בִּצְבָעִים שֶׁכָּהוּ

וְרַבּוּ הַמִּלִּים בִּצְלִיל נִמְחַק

לִגְוָנִים אֲפֹרִים שֶׁדָּהוּ

 

וְהָלַכְתִּי מֵעִם עַצְמִי לִרְחוֹק

לִרְאוֹת עוֹד פָּנִים מְאִירוֹת

יָצָאתִי לִשְׂדוֹת הַקְּרָב לִבְדֹּק

הַגֶּשֶׁר עַל פְּנֵי נְהָרוֹת

 

וּמָצָאתִי בִּקְצוֹת נַפְשִׁי הַיְּגֵעָה

שֶׁקֶט סוֹעֵר וּמְנוּחַת חָסֵר

וְשָׁאַלְתִּי אוֹתִי בְּלֹא יְדִיעָה

הָאֶמְצַא מֵי מַבּוּעַ הַאֵדַע מֵי נָהָר

וְקוֹלִי הֵעִירָנִי שָׁקֵט וְנִבְצַר.

 

 

 

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים - 2017



ביצוע השיר על ידי ענבל קרמר

 

 

בסוף ההתחלות

 

בסוף ההתחלות

 


 

הֵן נֵעוֹרוֹת לַחַיִּים כְּמוֹ עוֹף שֶׁל חֹל

וְחוֹרְטוֹת בְּקָדְשֵׁי הַזְּמַן סִימָן וּגְבוּל

הֵן יוֹדְעוֹת מֵרֵאשִׁית אֶת סוֹפָן

הֵן חָשׁוֹת זֹאת בְּעֹמֶק גּוּפָן.

 

מַפְצִיעוֹת אֶל שַׁחַר בְּתִקְוַת חֲלוֹם

מְשַׁנְּנוֹת עַד קֵץ לְשׁוֹנָן שָׁלוֹם 

יוֹדְעוֹת לְהָגִיחַ מִבֵּין חֲרַכֵּי חַלּוֹן

עֵת דֶּלֶת נִטְרֶקֶת בַּעֲרֹב יוֹם.

 

יוֹדְעוֹת הַהַתְחָלוֹת שֶׁלִּי כֻּלָּן מִכְּבָר

גַּם בִּסְתָו זְמַנָּן שֶׁחָלַף עָבַר,

עַלְמָה נְחוּשָׁה תְּשָׂרֵךְ דַּרְכָּהּ

דְּרוּכָה כִּבְתוּלַת הַתְחָלָה חֲדָשָׁה.

 

הַתְחָלוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת בְּתִקְוָה לִהְיוֹת

נִנְגָּסוֹת עִם זְמַן מִתְפּוֹגְגוֹת לְקַו בְּשִׁנָּיו

אֶל זְרוֹעוֹת סוֹפָן מִתְכַּרְבְּלוֹת

לִהְיוֹת עוֹד וְלֹא לַחְדֹּל.

 

יוֹם חָדָשׁ הָיָה לְהַתְחָלָה וַאֲמַתְלָה לִגְאֹל

נְשָׁמָה שֶׁחָזְרָה עִם שֶׁמֶשׁ מְאִירָה לִגְדֹּל

מוֹתִירָה מֵאָחוֹר חֶשְׁכַת לַיִל יָתוֹם

כֵּן, זֶה מָה שֶׁקּוֹרֶה בְּכָל יוֹם

לְהַתְחָלוֹת שֶׁבָּאוֹת בְּתֹם.  

 

 מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 143 - 2014

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 

 

ביצוע השיר המולחן. 

לחן:עדן רבין ביצוע :ענבר קליין

 

 

המילים נאספו לי

 המלים נאספו לי 

 

 

 

הַמִּלִּים   נֶאֶסְפוּ   אֵלַי  כְּמוֹ   אֱלוּל

       הָיְתָה לָהֶם עוֹנַת  כְּתִיבָה

דִּבְּרוּ אוֹתִי בַּכּוֹחַ וַאֲנִי מַשִּׁיבַת רוּחַ

    בַּצַּר לִי חִפְּשׂוּ  עָנְיִי  וּמָצְאוּ

                 מְעוֹנִי הָרָחָב

       שֶׁנִּבְצַר עַל גַּבִּי כְּשַׁבְּלוּל

  עֲנִיָּה           הָיִיתִי          מִמַּעַשׂ

 אַהֲבָה         תִּנִּיתִי           בְּכַעַס

                   בְּמִילָה

                   בִּבְרִית

                  וּבְתֹקֶף

      סוֹפֶרֶת            וּמוֹנָה

  חוֹזֶרֶת                        וְשׁוֹנָה

     הָיָה קוֹלִי הֶחָלוּל מְבַעְבֵּעַ

          כּוֹרֵעַ בְּצַעַד מָחוֹל      

               וְקוֹרֵא אֵלַי

                  מָחוּל

                    לָךְ

                  מָחוּל

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רית צדרבוים

הפרות הקדושות אלי לוחשות




הַפָּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת אֵלַי לוֹחֲשׁוֹת

 


הַפָּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת לוֹחֲשׁוֹת אֵלַי מִכָּל עֵבֶר

שֶׁ זֶה וְזֶה וְזֶה אָסוּר לַעֲשׂוֹת

לוֹעֲסוֹת מַעֲלוֹת גֵּרָה מְנַסּוֹת לְכַתֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת אֵשׁ

כָּזֶה רוֹעוֹת וְכָזֶה רוֹצוֹת לְקַדֵּשׁ בֵּין אֲפָר וָאֵפֶר

לוֹחֲשׁוֹת בְּלֹא הֶרֶף פָּרָה אַחַר פָּרָה

מָה-כֵּן-מָה-לֹא-וְלָמָּה-לֹא- לַעֲשׂוֹת מָה נוֹרָא

שָׁם נַפְשִׁי מִתְרוֹצֶצֶת מְבַקֶּשֶׁת לְנַתֵּץ אֶת

קוֹלָן הַגּוֹאֶה בְּעֹנֶג חָסוּד מְדֻשָּׁן

 

מְנַסָּה לְעַגֵּל פִּנּוֹת לְהַסּוֹת לְהַסְווֹת וּלְהַפְרוֹת

הַפָּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מְפֵרוֹת שַׁלְוָתִי מְפָאֲרוֹת תֻּמָּתִי

מְכַתְּרוֹת וּמַתְרוֹת כִּקְדוֹשׁוֹת בֵּין עוֹנוֹת לִמְעֻנּוֹת

גּוֹעוֹת אֵלַי וְאֵינָן יְגֵעוֹת  - לוֹחֲשׁוֹת -  מוּ נוּ נוּ............

 

בֵּין כָּרֵי הָרִים מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי אֶת נַפְשִׁי הָעוֹבֶדֶת

וְרַק פָּרָה אַחַת אֲדֻמָּה גוֹעָה אוֹמֶרֶת

מִכָּל הַיְּלָדִים אוֹתָךְ אֲנִי זוֹכֶרֶת

בְּלֹא שֶׁתִּפֹּל שַׂעֲרָה מֵרֹאשָׁהּ מוֹסִיפָה בִּלְחִישָׁה

לֹא כָּל פָּרָה קְדוֹשָׁה הִיא גַּם טְהוֹרָה

 

לֹא גָּעֲרָה בְּמוּ נוּ נוּ..... מִהֲרָה לְהַעֲלוֹת גֵּרָה וְהֶאֱדִימָה



מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 90 - 2014

 

השיר פורסם בכתב העת הווירטואלי לספרות ואמנות 'ממעמקים' - מתוך אסופת 'חמשה שירים על אבות ואמהות'

 

©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

אמהות אשיות

 




אמהות אשיות

 

 

 

 

 

אִמָּהוֹת אָשְׁיוֹת                     עָשׂוּ אוֹתִי לִהְיוֹת

כָּתַבְתִּי עֲלֵיהֶן בְּדָלֶ"ת אַמּוֹת

עוֹמֶדֶת בֵּין אַרְבַּע אִמָּהוֹת לְגַלּוֹת 

אֵם אַחַת פְּנִימִית טוֹבָה מְאֹד

מֻרְכֶּבֶת מֵרַבּוֹת                     אֵם כָּל הָאִמָּהוֹת

מְכַיֶּרֶת   בַּעֲשֶׂרֶת  אֶצְבְּעוֹת    אִמָּהוֹת   אָשְׁיוֹת

הָיוּ לִי אוֹת צוּרָה אֹמֶר וָחֹמֶר               לַבָּאוֹת

דְּמֻיּוֹת עָצְרוּ לָנוּחַ         בְּתַחֲנוֹת הָרוּחַ שֶׁל חַיַּי

הִצְטוֹפְפוּ בְּצֵל רוּחִי הַמִּצְטַיֶּרֶת

                                 נֶאֶסְפוּ  נוֹצְקוּ לִיסוֹדוֹת

אָז שָׁלַחְתִּי אוֹתִי הַיַּלְדָּה לְדֶרֶךְ חָפְשִׁי

וְהִיא שֶׁעָמְדָה בֵּין גְּבוּלוֹת              תָּרָה אוֹתִי

 

 

 

 

מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט" - עמ' 72 - נורית צדרבוים

 

השיר פורסם בכתב העת ווירטואלי לספרות ואמנות 'ממעמקים' - בתוך האסופה 'חמשה שירים על אבות ואמהות'

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

אמא תאהבי זה הכל






אימא תאהבי – זה הקול

 

 

 

 

צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לָךְ אֵם עָלֶיהָ לִכְעֹס

לַבַּת שֶׁאֲנִי אֵין לַבַּת שֶׁיֵּשׁ לִי כֵּן

צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה אֵם עָלֶיהָ לִכְעֹס

אֶל רֶחֶם קֵן אוֹתָךְ תִּכְנֹס

 

תַּיֶּרֶת נוֹסַעַת בִּמְסִלַּת כְּאֵב

מְסַיֶּרֶת בְּדֶרֶךְ חַדְרֵי לֵב

נִקְרַעַת בֵּין אַגַּב שְׂחוֹק שֶׁנִּדְחַק

אֶל מְצוּלוֹת זְמַן שֶׁדָּאַב בְּאֵין אָב

נִבְלַעַת בְּדֹם וּבְסַעַר אֶל צַעַר נֶאֱלָם

יוֹדַעַת כִּנְבִיא זַעַם שֶׁאֵין שָׁלוֹם בָּעוֹלָם

וְאֵין נִגּוּן פָּרוּט עַל חוּט מֵיתָר

בִּסְלִיל צַעַר שֶׁהֻתַּר 

 

צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לָךְ אֵם בִּשְׁבִיל לִכְעֹס

דּוֹרֶכֶת לְפֶתַח דֶּלֶת הַקֶּשֶׁב נוֹצֶרֶת חֲרוֹן אַף

לֹא נוֹטֶרֶת דֵּעָה, לֹא שׁוֹמֶרֶת בְּעֵרָה

יַלְדָּה עַצֶּבֶת נִצֶּבֶת צוֹרַחַת יוֹרָה נִשְׁקָהּ רוֹתַחַת

קוֹלָהּ נִדְלָה מֵעֲמָקַת בְּאֵר הַצַּעַר שֶׁל חֹסֶר הַנַּחַת

מְהַדְהֵד כְּתֹף עַל דֹּפֶן לִבִּי שֶׁחָשׁ וְנִנְעַר

שׁוֹמֵעַ מִלִּים בְּקוֹל חַלָּשׁ שֶׁלֹּא נֶאֱמַר

אִמָּא תֶּאֱהֵבִי זֶה הַקּוֹל זֶה הַדָּבָר

 

צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לָךְ בַּת שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֵם

שֶׁעָלֶיהָ תּוּכַל לִרְטֹן בְּכַעַס נָכוֹן מְנַחֵם

בְּאֵין אָב בְּאֵין אָמֵן

 

 

 

 

 

 

 

 מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 71 - 2014

 

©  כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

הזמן נקט עמדה



הזמן נקט עמדה

 

 

 

הַזְּמַן שֶׁלִּי נָקַט עֶמְדָּה – אָמַרְתִּי לו תּודָה

הַכּׂל בְּסֵדֶר, שָׁנִיתִי בְּעִנְיָן, הַכּׂל קִנְיָן שֶׁל זְמַן.

בִּרְגָעִים שֶׁל חֶסֶד פִּזֵּר זְרָעִים שֶׁל תִּקְוָה

הֶחְזִיר מִבְּעוׂד מוׂעֵד יָתֵד טוֹבָה לְהֵאָחֵז

חַג סְבִיבִי שָׁבַת וַאֲנִי בְּאַחַת רַצְתִּי לְהֵחָפֵז.

הַזְּמַן נָקַט עֶמְדָּה לֹא עָצַר מִמְּלֶאכֶת -

נָשִׁים כְּתֻבּוֹת קִדּוּשִׁין אָמַר שָׁנָה וְחָזַר

- קְדוֹשִׁים חֻלִּין תְּמוּרָה - וְאַחַר

יָסַף בְּאִמְרַת כָּנָף  - טָהֳרָה.

חָשַׁבְתִּי, בְּלֹא יֻמְרָה, נְזִיקִין וְשׁוּב נָשִׁים.

 

הַזְּמַן חָג סְבִיבִי אֵינו מועֵד רֶגֶל

מורֶה לִי בִּסְדָרִים שִׁשָּׁה מוֹעֵד קָטָן

וּמֵנִיף אֶת נֵס הַדֶּגֶל.

 

 

 

מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ'  114 - 2014

 

מתוך 'שירי זמן' - פורסם בכתב העת הווירטואלי לספרות ואמנות  'ממעמקים'

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

רוקחת ריבת מילים

 



רוקחת ריבת מילים

 

 

 

 

 כִּירָה רוֹתַחַת יוֹרָה מִלָּה בַּמִּטְוָח רוֹקַחַת רִיבָתָהּ

 

תִּבַּלְתִּי בְּעִשְׂבֵי הִרְהוּרַי הַשּׁוֹטִים מִלָּה מְפֻלְפֶּלֶת

שָׁפַתִּי בְּרוֹתְחִין עִצְבֵי עִצּוּרַי בִּסְבָרָה מְמֻלַּחַת

הִמְתַּקְתִּי שְׂפָתַיִם בַּמִּבְשֶׁלֶת מְגַלְגֶּלֶת לָשׁוֹן

וְהָיוּ הַמִּלִּים אֲחוּזִים בִּגְרוֹנִי חֲרוּזִים חֲרוּזִים

 

כָּבַשְׁתִּי אַרְצוֹת יֵצֶר לִרְצוֹת לְרַצּוֹת

הֶחְמַצְתִּי קְלִישָׁאוֹת בַּעֲדַת הָאוֹתוֹת

מִלִּים בְּטַעֲמֵי הַנִּקְרָא הָיוּ  מָתוֹק וָמַר

מִשְׁפָּטִים בְּמֵימֵי הַמֵּצַר הָיוּ צְרִי וְצַעַר

עִצּוּרִים נִבְלְעוּ עֵת חֲטַף פַּתָּח נִמְזַג לְצֵירֶה

זֶה נֶהֱנָה זֶה לֹא יָרֵא

אָז רָקַחְתִּי בְּשָׂרָף וָחֵלֶב מִלּוֹת עַל דַּף

וְהָיוּ לִי מִרְדָּף וְנֶחָמַת לֵב

 

רוֹקַחַת רִבַּת מִלִּים כְּמִנְחָה עַל אֵשׁ תָּמִיד

מַנִּיחָה תַּרְמִילִים עַל גַּב לְהַכְבִּיד

עֲרוּכָה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שֶׁאֵין בָּהּ מֶלֶךְ

אַךְ בָּהּ אֲבַקֵּשׁ לְבָרֵךְ עַל דֶּלֶת פְּתוּחָה לִרְוָחָה   




מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 31 - 2014

 

©  כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

רציתי מתומן לשירת חיי בעולם





רציתי מתומן לשירת חיי בעולם

[1]

 

 
 
 
 
 

אֶתְמוֹל בִּקַּרְתִּי בְּ 'קָרוֹן הַסְּפָרִים'

מִקְדָּשׁ מְעַט הוּא נִקְרָא וַאֲנִי רַק

מְחַפֶּשֶׂת זֶלְדָּה כּוֹתֶבֶת שִׁירָה

 

אָמַר לִי גִּלְעָד בְּשֵׁם וַיְכַרְט מְצֻטָּט

"צְאִי מֵהַמְּשֻׁלָּשׁ – רָחֵל, זֶלְדָּה וְלֵאָה"

הֵשַׁבְתִּי וְחָשַׁבְתִּי בְּרֹאשִׁי הַמֻּרְכָּן

 "אִם כְּבָר אָז מְרֻבָּע – ווֹלָךְ יוֹנָה גַּם"

 

וּוַדַּאי שֶׁאֵצֵא אֶרְחַק וְאֶבְנֶה מְתֻמָּן

שֶׁאוּכַל לְצָרֵף אֲלֵיהֶן אֶת שְׁמִי הַקָּטָן

לֹא יֻהֲרָה לֹא מִשְׂחָק רַק לָתֵת סִימָן

מִשְׁאֶלֶת לֵב לְשִׁירַת חַיַּי בָּעוֹלָם

 

 

 
 
 
מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ'  30 - 2014



[1]

נכתב בעקבות ביקור ב'קרון הספרים' המפורסם בטבעון, ובהשראת שיחה ודברים שנאמרו על ידי אבי וגלעד.

נורית צדרבוים

 

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

בין הכיכרות - תותח ופסנתר

 

 

 


בין כיכרות – תותח ופסנתר[1]

 

 
 
 
 
 

יוֹשֶׁבֶת עַל מִרְפֶּסֶת בֵּין הַכִּכָּרוֹת

אַחַת תּוֹתָח אַחֶרֶת פְּסַנְתֵּר

רוֹצָה לִמְחוֹת וְשׁוֹאֶלֶת עוֹד

אִמְרוּ דּוֹדַי מִי  יָפָה יוֹתֵר  

זֹאת אוֹ זֹאת?

 

בַּצַּד בָּדָד בְּצֵל קָנֶה מוּנָח  

תּוֹתָח וְאֹהֶל מָט נָח עַל כַּנּוֹ

וַאֲנִי נִצֶּבֶת בֵּין כִּכָּרוֹת  

מְהַרְהֶרֶת בִּשְׁתִיקָה רוֹעֶמֶת

עַל מוּזוֹת תּוֹתָחִים וֶאֱמֶת

 

 
 
מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ'  161 - 2014
 
 

[1]

*ביתי נמצא בין שתי ככרות . באחת מהן 'ככר התותח' – היה מדגם קטן של אוהלים בזמן המחאה החברתית ב- 2011.

 

 

©  כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

בכיכר התותח - קנה ופרחים

 

 

בככר התותח -  קנה ופרחים

[1]

 

 

בְּכִכָּרָהּ שֶׁל קִרְיָה מוּנָח תּוֹתָח

בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל הֲרוּגַת פְּרָחִים

עַל יַד אַנְדַּרְטָה אוֹ פֶּסֶל צַח

 הַמְּטַלְטֵל לָבְנוֹ בֵּין אוֹר וָצֵל

אַתָּה תּוֹתָח שׁוֹאֶלֶת אֲנִי מִכְּבָר

וְסַבָּה לְהַלֵּךְ בְּאֵין לֶחֶם וְשֵׁם לוֹחֵם בַּכִּכָּר

אִישׁ אִישׁ מַטֶּה אָהֳלוֹ בְּשֵׁם מַטֶּה לַחְמוֹ

צוֹרֵב בְּזִכְרוֹנוֹ שֵׁמוֹת חָלָל חֲרוּטִים בַּסֶּלַע

 

יָצְאוּ לִמְחֹא כַּף אֶל כַּף בִּזְכוּת

תָּבְעוּ שֶׁלֹּא לִהְיוֹת נָחוּת

אֹהָלִים כּוֹרְעִים בַּנֵּטֶל מָטִים לִנְפֹּל

עַל פְּרָחִים שֶׁנִּזְרוּ בִּשְׂדוֹת הַקֶּטֶל

וְשָׁמְטוּ רֹאשָׁם לִנְבֹּל

כָּךְ יְשׁוּבִים בְּיוֹם אָבִיךְ וָחַם

עַל קְצֵה אַדְמַת דַּעְתָּם

תַּחַת עֵץ רַעֲנָן נְטוּל צֵל וָרוּחַ

רַק פֶּסֶל אֶחָד לָבָן שָׁם עָמַד

מְבַטֵּל בְּאַחַת מַבָּט זָחוּחַ 

מִסְתַּכֵּל וְלֹא צוֹפֶה

כִּי עֵינַיִם לוֹ וְלֹא רוֹאֶה




[1]

נכתב בזמן תצפית ממרפסת ביתי אל ככר התותח שבה היו חמשה אהלים בזמן המחאה החברתית.

 

מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 162 - 2014 

 

 

©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

אהלי במה

 

 

 

אהלי במה

 

 

אֵלֶּה בְּנֵי אָהֳלִיבָמָה

לֹא אֹהֶל לָהֶם לֹא בָּמָה

אֵלֶּה כָּרְעוּ בִּרְכַּיִם

עַל אֶבֶן הָרֵחַיִם שֶׁל גַּל הַמְּחָאָה

נֶעֶלְמוּ יָמִים שֶׁל תֹּם כְּעַלְמָה בַּת עָנָה

נֶאֶלְמוּ בְּדֹם וּבְצַעַר מַר כְּלַעֲנָה

 

הָלְמוּ תֻּפִּים בְּכִכְּרוֹת עִיר תַּחַת כָּל עֵץ נָשִׁיר

בּוֹ עָלֶה הָיָה תָּלוּי עַל חֶבְלֵי הַבְּלִי - מָה

נָשְׁמוּ בַּכְּרִיעָה וּבִקְרִיעַת הַבַּד שֶׁל עַם רַב

מִבַּעַד יְרִיעָה מְתוּחָה כִּירֹקֶת מַדֵּי קְרָב

הָיוּ כְּשֶׂה תָּם מֻקְרָב בְּחַטַּאת עוֹלַת הַמִּנְחָה

כְּמוֹ אֵשׁ תָּמִיד תִּלְהַב עַל קְצֵה קְנֵה הַמְּדוֹכָה

 

סִפּוּר בַּדִּים עַל אֹהָלִים שֶׁנָּטוּ עַל צִדָּם לִשְׂמֹאל

בִּקְרִיאַת מְחָאָה מִפִּי עוֹלָלִים שֶׁלֹּא יָדְעוּ לִשְׁאֹל

הֲטוֹבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב

 

 

 

 

 

מתוך הספר 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 156 - 2014 

 

השיר נכתב בהשראת מחאת האוהלים, ומחנה האהלים שהוקם בכיכר התותח במוצקין. 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

קרב היצרים

 

 

קרב היצרים

 

 

 

אֵיזֶה גִּבּוֹר?

הַנּוֹצֵר   יֵצֶר שֶׁנִּכְתַּשׁ   בִּקְרַב הַיְּצָרִים

שֶׁנִּטַּשׁ בֵּין   תַּאֲוָתוֹ   לְחֶצְיָהּ הַנּוֹתֶרֶת

אֲצוּרָה   קְמוּצָה      בְּכֹבֶד יָד עוֹפֶרֶת

כָּבַשׁ   אֶת   אֶרֶץ הַיֵּצֶר

עָרַם גָּדֵר     אַבְנֵי לָאו

חַף מִפִּתְיוֹן     הָעַכְשָׁו

הָדַף אֶת  כּוֹחַ הַהֶרֶס

הֵנִיף אֶת נֵס הָאִפּוּק

מָחַל לְעֶדְנַת הַסִּפּוּק

חָזַר כִּמְנַצֵּחַ  הָלוּם מִקְּרַב  הָעֶשְׁתּוֹנוֹת

רָכוּב בַּהֲדַר  מְלוּכָה עַל גַּב   הָעִתּוֹנוּת

זֶהוּ גִּבּוֹר!

 

 

 

 

  מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ'  163 - 2014

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

נפלתי על הלשון

 

נפלתי על הלשון


 

נָפַלְתִּי בִּלְשׁוֹנִי וְהִיא בִּי דָּבְקָה

רְצוּצָה וַחֲרוּצָה כְּאֶבֶן פִּנָּה וְשָׂפָה

לֹא לָקַחְתִּי מִלָּה וָאֹמֶר בַּחֲזָרָה

לֶקַח טוֹב לָהּ נָתַתִּי וְהִיא הָיְתָה לִי זָרָה

לָשָׁה בִּשְׂפָתַי מִלִּים טוֹבוֹת לְעִסָּה בְּלוּלָה

בְּשֶׁמֶן דְּבַר חֲלָקוֹת עֵת לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָצוֹן

שׁוֹטֶפֶת דִּבּוּר עוֹטֶפֶת דְּבַר חֲנֻפָּה

מְקִימָה מֵעָפָר דַּל מִלָּה אַחַר מִלָּה לִבְרִית

קוֹרֵאת בִּתְחִנָּה לִלְשׁוֹנִי שֶׁתֶּחְדַּל לִרְטֹן

עַל סֻכַּת שְׁלוֹם שְׂפָתַי הַנּוֹפָלֶת תָּמִיד

 

 

 

 מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 21 - 2014

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 

קורעת ופורעת

 



קורעת ופורעת 

 

 

קוֹרַעַת וּפוֹרַעַת בִּקְלָפִים נִטְרָפִים לָדַעַת

מִתְחַלְּפִים כְּעוֹנוֹת תְּמוּנָה בִּתְמוּנוֹת

כּוֹרְעִים תַּחַת עֹמֶס יָד נוֹגַעַת לִרְאוֹת

מָה סִימָן מָה אוֹת לַבָּאוֹת

 

קוֹרַעַת וּפוֹרַעַת לֹא קוֹרֵאת בַּקְּלָפִים

לֹא יוֹדַעַת לְגַלּוֹת יַבָּשׁוֹת

לֹא עָלֶה תִּלְתָּן לֹא לֵב נִקְטָף בְּאִבּוֹ

לֹא מֶלֶךְ בַּיִת מַלְכָּה  כֶּתֶר לְלֹא כָּל הֶתֵּר

עוֹזֶבֶת קְלָפִים קוֹרֵאת דַּף בַּסֵּפֶר

תָּרָה אַחַר עָנָף בְּצַעַד רָפֶה מְהֻסָּס 

וְעָלָיו אָס בְּכוֹס קָפֶה שֶׁלֹּא נָמַס

קוֹרֵאת בְּקָפֶה

 

 

מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 98 - 2014

שפת הגוף - שפת אמת

 

 

שפת הגוף - שפת אמת


 

שְׂפַת הַגּוּף הִיא שְׂפַת אֱמֶת מִדּוֹת לָהּ וּמֶחְווֹת

מְאוֹתֶתֶת לְהָאִיר סִימָן וָאוֹת שׁוֹבֶרֶת לְבָבוֹת

שָׂפָה שֶׁאֵין בָּהּ גּוּפָא אֵיפָה וְאֵיפָה שָׂפָה חֲשׂוּפָה

פָּנֶיהָ אֵינָם לְגוּפִים רִאשׁוֹן שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי נִסְתָּר

כֻּלָּם בְּנֵי מֵעֶיהָ יָפִים מְכֻנָּסִים אֵיבָר בְּאֵיבָר

עַל פִּיהָ וּשְׂפָתֶיהָ בְּכָל לָשׁוֹן יִשַּׁק דָּבָר

 

מְשַׁלַּחַת מִלָּה כִּבְרִית בֵּין בִּתְרֵי אֵיבָרִים

כּוֹלֵאת מוּסָר בֵּין כִּלְיוֹתֶיהָ נָחָה לִפְרָקִים

תּוֹלָה עֻלָּהּ עַל צַוָּארָהּ כַּעֲדִי וַעֲנָקִים

כֻּלָּהּ דּוֹבֶרֶת שִׁירָה בִּתְנוּעַת גַּפַּיִם עֲשִׁירָה

מְדַבֶּרֶת בְּמַגָּע חֲרִישִׁי כְּאוֹמֶרֶת עַיִן תַּחַת עַיִן

חוֹתֶמֶת מַבָּט בְּלָשׁוֹן זָכָר וּתְשׁוּבָה בְּיָד נְקֵבָה

 

שְׁבָה נָא כִּי אַחַת לְךָ לָדַעַת בְּעוֹדְךָ נָח לֹא נָע פְּרַקְדָּן יָשֵׁן

אָצִים נִצִּים בְּרָקְדָן זוּגוֹת - שָׁדַיִם גַּפַּיִם עֵינַיִם רֵאוֹת

לִרְאוֹת בְּמַבָּט עֶלְיוֹנִים שְׂפַת אֵם אוֹמֶרֶת גַּם שֵׁן תַּחַת שֵׁן

  

 

מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 23 - 2014

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

שירת עשבים שוטים

 

שירת עשבים שוטים

 

חוֹשְׁבִים שֶׁהַדַּף רֵיק בּוֹהֵק לָבָן וְצַח

בּוֹלֵט בָּאֵין שׁוֹמֵם מוּבָךְ נָטוּשׁ

רוֹאָה בּוֹ שְׁבִילִים לִשְׁתֹּל בָּם מִלִּים

מְמַהֶרֶת לִתְלֹשׁ וְלִפְרֹם קְ - שִׁירַת עֲשָׂבִים שׁוֹטִים

יוֹדַעַת בִּשְׁעַת דְּחָק אֶמְחַק מִלּוֹת סְרָק

 

יוֹדַעַת סוֹד אוֹתִיּוֹת סְדוּרוֹת בְּשׁוּרוֹת

שְׂדֵרַת שָׁרְשֵׁי צוּרוֹת בַּמִּלָּה בְּצוּרוֹת כְּחוֹמוֹת

סוֹפֶרֶת אַחַת עַד שָׁלוֹשׁ בְּאֶגְרוֹף אֶבֶן - נְיָר וּמִסְפָּרַיִם

מְמַהֶרֶת לִתְלֹשׁ וְלִפְרֹם קְ - שִׁירַת עֲשָׂבִים שׁוֹטִים

שׁוֹזֶרֶת כּוֹתָרוֹת עַל עָלִים מַצָּע לְסִפּוּר בַּדִּים

 

דַּף חָלָק מְצַקְצֵק בִּלְשׁוֹנוֹ כּוֹרֵעַ תַּחַת כֹּבֶד מֶלֶל וְנֵטֶל קוֹל

מַרְ- אוֹת וְעוֹד קוֹצְבִים זְמַנּוֹ, יוֹדֵעַ לָשֵׂאת שִׁירָה בַּכֹּל

לָבָן בּוֹהֵק וְצַח הָפַךְ לְדַף נָקִי מְלֻכְלָךְ מִלִּים עַל עָלִים

מְמַהֶרֶת לִתְלֹשׁ וְלִפְרֹם קְ - שִׁירַת עֲשָׂבִים שׁוֹטִים

קוֹשֶׁרֶת מִלַּי בְּרֶשֶׁת דּוֹרֶשֶׁת שִׁירָה בִּצְלִילִים פְּשׁוּטִים

 

 

 

 מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 20 - 2014

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 

טלית שכולה

 

 

 

 

טלית שַׁכולה

[1]

 

 
 
 
 
 
 
 
 

טַלִּית שַׁכּוּלָה   אֵין בָּהּ תְּכֵלֶת

לְאָרְכָּהּ פַּס שָׁחֹר    מִתְאַבֶּלֶת

צִבְעָהּ  עָפָר  יֶזַע וָדָם

טַלִּית שֶׁל חַיָּל שֶׁהָיָה

קָצַר תְּהִלָּה  בִּתְפִלָּה

הֻכְתַּר בִּנְפִילָה וְנוֹתַר    חָלָל

טַלִּית שַׁכּוּלָה  עוֹטֶפֶת  אָדָם

וּבִתְכֵלֶת שָׁמַי   שִׁטָּה בִּי עָנָן

 
 
 

[1]

מתכתב עם הציור 'טלית שכולה' – מתוך תערוכת היחיד 'כן-לא-שחור-לבן – 1990. הוצג בבית האמנים בירושלים.


 

 

 

 

 

 

 

 מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 173 - 2014

 

©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 

 

הציור 'טלית שכולה' - מתוך התערוכה 'כן, לא, שחור, לבן'  1990 - נורית צדרבוים. בבית האמנים ע"ש שאגאל, בבית האמנים בירושלים

שבת מלכה ואני הבת




 

שבת מלכה ואני הבת



וְהִיא שֶׁעָמְדָה בַּפֶּתַח בֵּין רֵיחַ תַּבְשִׁיל

מְדַדָּה בֵּין מִדְרַךְ הַחוֹל לִמְחוֹל מִצְעֲדֵי הַמִּקְדָּשׁ

אָז לָחַשׁ קוֹלִי אֶל הֵד קוֹלָהּ מְבַקֵּשׁ לָדַעַת כֵּיצַד

עוֹד מְעַט תֵּאָלֵם אוֹת מִתּוֹכָהּ תְּהֵא רֵיקָה כִּכְבָרָה

מַפִּיק אֶל כַּפָּהּ יֻגַּשׁ כְּמִנְחָה לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה לְמַלְכָּה

 

עֲיֵפָה הָיִיתִי בְּטֶרֶם גְּבֶרֶת אֶל פִּתְחִי תִּכָּנֵס מְמַהֶרֶת

אַךְ בְּאֹרַח נֵס חִבֵּר אֵשׁ הַנֵּר בֵּין שַׁבָּת פּוֹסַעַת בְּלַהַט

אֶל דַּקּוּת הַזְּמַן שֶׁנִּדְחַק וְעָצַר בְּשַׁעַר גַּנֵּי נְשָׁמָה יוֹתֶרֶת

שָׁמַעְתִּי מַשַּׁק כַּנְפֵי שִׁירָהּ רָאִיתִי אוֹרָהּ וְחֵלֶב הַנֵּר נָמַס

 

שָׁבָה שַׁבָּת וְהוֹלְכָה יְשׁוּבָה בִּמְנוּחָה

שׁוֹמֶטֶת אוֹת וְהוֹפֶכֶת מְלָאכָה לְמַלְכָּה

שׁוֹבֶתֶת בַּזְּמַן שֶׁנִּתַּן לְשׁוֹר וַחֲמוֹר גַּם

עוֹצֶרֶת עוֹלָם לְמַזְכֶּרֶת מוֹתַר אָדָם

 

וַאֲנִי עוֹמֶדֶת מוּל נֵרוֹת שִׁבְעָה אֵשׁ אִשָּׁהּ וַאֲבוּקָה

תּוֹהָה בִּמְבוּכָה וְנִרְעֶדֶת לִשְׁאֹל מִי כָּאן הַמַּלְכָּה

הַשַּׁבָּת אוֹ אֲנִי לָהּ הַבַּת?

 

 

מתוך ספר השירים 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 138 - 2014

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 

 

 

 


בד על בד










בד על בד

[1]

 

 

בַּד עַל בַּד  עֲנַף  אָדָם         כְּאִילַן יוּחֲסִין עַל מַצַּע שָׁרָשָׁיו

דְּמוּת אָדָם כָּעֵץ בַּשָּׂדֶה            מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב רוֹקֵם בּוֹדֶה

רָקַם בְּעָלָיו סִפּוּר בַּדִּים  תָּלַשׁ אֲמִירָיו בְּדָם   וְנָד  נֶאֱלַם

דְּיוֹקָן נִמְתַּח בְּתַךְ שְׁלִיבָה               כְּמֵיתָר עַל תַּו הַשְּׁתִי

אָסַף קְצוֹתָיו בְּחוּט מַכְלֵב וְנִתְפַּר אֶל עֵרֶב         בְּקַו יָשָׁר

...קָם בַּתְּמוּנָה וְצָר עַל קַרְשֵׁי בִּימַת הַבַּד דְּמוּת אָדָם...  

אַחַר רָחַב בְּשׁוּלָיו               וּפָרַע חוּטֵי זְמַן נִפְרָם שֶׁעָבַר

.... דְּמוּתוֹ   נִבְצְרָה  כְּחוֹמָה   לְקֶצֶב   תֶּפֶר   מְכוֹנָה..... 

.... עֵת  שָׁזַר רִקְמָה  בִּשְׂרוֹךְ וְעֶצֶם  לִדְמוּתוֹ  הַזָּרָה......

.....   כָּרַךְ אַגָּדָה וְדַשׁ וּבְאִמְרַת שַׂלְמָה תָּפַר חָדָשׁ........

       רָאָה יַלְדָּה תּוֹפֶרֶת פֶּרַח דְּיוֹקָן וַעֲלֵי כּוֹתֶרֶת

               שֶׁיִּצְמַח לְמִשְׁמֶרֶת תַּחַת מִסְגֶּרֶת

                       לְצֵל דְּמוּתוֹ הַמְּצִיצָה

                        מִבַּעַד סִפּוּר בַּדִּים

                               שֶׁקָּם עַל

                               תִּפְאֶרֶת

                              הַמְּלִיצָה

                               לִהְיוֹת

                                  לְ

                                  בַ

                                  ד

 

 

מתוך הספר 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 44
מתוך הספר 'כאן ציור' - עמ' 50
 



[1]

מתייחס לציור 'דיוקן ע. – ספורי בדים' –  2014 – הוצג בתערוכה 'היוצרים בחוטים'- בית האמנים ע"ש שאגאל בחיפה.



איושה ולחישה

 

 

 

 

 

איוושה ולחישה

 

 

 הַיְּלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָלָה

שֶׁל  הַלַּיְלָה

צִבְּעָה קוֹלָהּ בְּשָׁחֹר בָּהִיר

צִוְּתָה עַל יְרֵחָהּ בְּטוֹן מַזְהִיר

לִשְׁמֹר  עַל כּוֹכְבֵי  הַלֶּכֶת  וְהַצֶּדֶק

לִנְצֹר אֶת שְׁבִיל הֶחָלָב בְּרוּכוֹת הַכַּדִּים

וְאֶת  מַעֲלַת  אוֹרוֹ  שֶׁל מַר מַאֲדִים  לֹא  לְהַרְדִּים

הַיְּלָלָה שֶׁל הַלַּיְלָה דָּרְכָה נִצְרַת קוֹלָהּ  וּבָכְתָה

עָלְתָה בְּדִמְמַת הָרַחַשׁ שֶׁל בַּד אִילָן מְצֹעָף

נוֹגֶנֶת מֵיתָר עַל עֲלֵה עָנָף וּכְלִי כָּנָף

כְּקוֹלָהּ הֶעָרֵב וְהָרַךְ שֶׁל אִשָּׁה

הָרוֹאָה גַּלְגַּלֵּי  אוֹר

בִּקְצֵה הַשְּׁחוֹר

אִוְשָׁה

וּלְחִישָׁשָׁשָׁשָׁשָׁשָׁשָׁשָׁשָׁשָׁשָׁשָׁשָׁשָׁשָׁשָׁשָׁשָׁשָׁשָׁשָׁשָׁה


 

מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 130 - 2014

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 

 

גוף בזמן עבר

 

 

 

 

 

 

 

 

גוף בזמן עבר

 

הַגּוּף אָמְרָה כְּבָר לֹא מָה שֶׁהָיָה

אֲנִי מִתְבַּגֶּרֶת גּוּפִי נִרְאָה אַחֶרֶת

נִדְמֶה שֶׁאֵין בּוֹ כּוֹחַ אַךְ בִּי יֵשׁ מוֹחַ  

שָׁנִים עֲיֵפוֹת חוֹרְשׁוֹת מְזִמּוֹת

מַעֲלוֹת עָשָׁן מְקַלְטְרוֹת עַל בְּשָׂרִי תְּלָמִים

זְמַן עַקְשָׁן נִצְבַָּר וְנִמְלָא בֵּין סִדְקֵי עוֹרִי

מַרְטִיט שְׁרִירִים שֶׁרָפוּ צוֹבֵעַ בָּאָפֹר שְׂעָרִי

רַק רֹאשִׁי נִשְׁעָן עִקֵּשׁ עַל עָרְפּוֹ לֹא נָח מִזַּעְפּוֹ  

וּמוֹבִיל בִּנְחִישׁוּת גּוּף שֶׁנִּסְחָב בְּלֵאוּת

 

גּוּפֵךְ אָמַרְתִּי זְמַנּוֹ אוּלַי עָבַר

אֲבָל רֹאשֵׁךְ מוּנָח בְּגָאוֹן עַל צַוָּאר

זָרִיז חָרִיף וְשׁוֹבָב מוֹשֵׁךְ אֶת גּוּפֵךְ אַחֲרָיו

תְּנִי לָהֶם לֵילֵךְ יָד בְּיָד כָּל הַדֶּרֶךְ רֹאשׁ וְגוּף

בְּצַעַד נָחוּשׁ עַל קַרְקַע וְלִפְרֹשׂ כָּנָף לָעוּף

וּרְאִי גְּבֶרֶת מִתְבַּגֶּרֶת יְכוֹלָה לְהַרְגִּישׁ אַחֶרֶת

 

 

מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 128 - 2014

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

מעלות הזמן






מעלות הזמן

 

 

הִתְגַּלְגַּלְתִּי בְּמַדְרֵגוֹת הַזְּמַן

שָׁלָב אַחַר שָׁלָב          כָּאַב

עָלִיתִי יָרַדְתִּי      כְּמַלְאָךְ בַּסֻּלָּם

וְלֹא יָדַעְתִּי לַעֲקֹב   צַעַד    בְּצַעַד

עַד נִגְלָה מִלְּפָנַי  הַשִּׁנּוּי הַמֻּשְׁלָם

בּוֹ טָבוּעַ לְעוֹלָם     הַפְּגָם הַקָּטָן




מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ'  122 - 2014



© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 



תופרת סוד בתוך סוד






תופרת סוד בתוך סוד

[1]

 

 
 

לְהִתְכַּסּוֹת בַּשְּׂמִיכָה שֶׁל עַצְמִי וְלִתְפֹּר סוֹד בְּתוֹךְ סוֹד

לְהִתְעַטֵּף בְּחֻמָּהּ לְלַפֵּף חוּטֵי מַחְשָׁבָה, לְהִתְעַיֵּף.

 

לִשְׁכַּב כְּצָב, בַּיִת עַל גַּב, לְכַסּוֹת בְּבַד מַשָּׂא נִכְבָּד

לַחֲפֹר שׁוּחָה בְּטוּחָה וְלִמְתֹּחַ הֵד קוֹלִי שֶׁשָּׁקַט

לְלַהֵג בְּשִׂיג וְשִׂיחָה אִלֶּמֶת לַחְרֹץ דִּין וְלָשׁוֹן

בֵּין סִיבֵי בַּד שֶׁמָּתַח עַצְמוֹ לָדַעַת מִבַּעַד חַלּוֹן זִכָּרוֹן

לֶאֱרֹג זֵכֶר חֶמְדַּת רִאשׁוֹן כְּרַשָּׁם בְּיַד אֻמָּן

בְּחוּט הַשְּׁתִי בַּעֲרֹב יְמֵי דְּיוֹקָן רֹאשׁוֹ שָׁמוּט עַל כַּן

 

לְהִתְכַּסּוֹת בַּשְּׂמִיכָה שֶׁל עַצְמִי וְלִתְפֹּר מַכְפֶּלֶת

בָּהּ חִידָתִי הַמְּקֻפֶּלֶת זוֹכֶרֶת לְהַשְׁכִּיב אוֹתִי לִישֹׁן

 

  




[1]

בהשראת ציורים מתוך 'ספר אובייקט' - 'רקמה אנושית'. 2010-2014

 

 

מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ'61 - 2014

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 

הכול באשה ער בה

 



 

הכול באשה ער בה

[1]

 

 
 

שׁוֹמְרִים נְגִיעַת שִׁירַת נָשִׁים

אוֹמְרִים שֶׁקּוֹלָן עֶרְוָה

וַאֲנִי אוֹמֶרֶת וּמְשִׁיבָה

שֶׁהַכֹּל בָּאִשָּׁה עֵר בָּהּ

 

נוֹטְרִים בְּעָרִים לְקוֹל תְּרוּעָה

אוֹמְרִים צְלִיל פִּתּוּי נֶאֶשְׁמָה

וַאֲנִי אָרִים קוֹלִי כְּהֵד

לְקוֹלָהּ הַנִּשְׁמָע בָּרָמָה

אוֹמֶרֶת כְּרָחֵל וּמְשׁוֹרֶרֶת

עִם כָּל הַנְּשָׁמָה לְהַלֵּל

שֶׁהַכֹּל בָּאִשָּׁה עֵר בָּהּ וּבִי מְיַחֵל

 

 

[1]

נכתב כאשר בארץ סערה הסוגיה שנקראה 'הדרת נשים'.


 

 מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 175 - 2014

©  כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

חיילת בגוב שער האריות






חיילת בגוב שער האריות

[1]

 

 

"עוֹמְדוֹת רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם" שָׁרוֹת חַיָּלוֹת כְּשֵׁרוֹת בְּקוֹל גָּרוֹן

"שְׂהֵאל- מִין- שְׂהֵאל" טִירוֹנִיּוֹת נַחַל בָּנוֹת צוֹעֲדוֹת לְרֶגֶל חוֹמוֹת

חַיָּל קְצִין תַּצְפִּית מְצַלֵּם תּוֹפֵס shot וּמַבָּט

טֵלֵוִיזְיָה מְשַׁדֶּרֶת וַאֲנִי בְּחָאקִי מַדִּים וְכֻמְתָּה לֹא עוֹצֶרֶת

יְרוּשָׁלַיִם הַיּוֹם הַסַּעַר יֵהֹם וַאֲנִי חַיֶּלֶת עוֹבֶרֶת מִנּוֹחַ לְדֹם

שֶׁמֶשׁ קוֹפַחַת בָּרוּם בָּעִיר הַמְּשֻׁחְרֶרֶת וְכֹתֶל מִזְרָח עֵרֹם

אֵינוֹ גָּדֵר וַחֲלוֹם בְּעִיר שַׁכּוּלָה וּמְחֻבֶּרֶת

בִּשְׁעָרַיִךְ דְּרוּכוֹת רַגְלֵינוּ וְעֻזִּי קָצָר בִּזְרוֹעוֹת מְתוּחוֹת

וַאֲנִי נַעֲרָה בִּדְמוּתִי חֲצוּבָה חַיֶּלֶת עֲצוּבָה בְּשַׁעַר גֹּב הָאֲרָיוֹת

מְשַׁחֶרֶת כִּלְבִיאָה לְפִתְחֵי קֶרֶת הַנֶּצַח גּוֹבָה חוֹבָהּ בְּעִיר מְבַשֶּׂרֶת

דּוֹרֶכֶת עֹז בְּדֹם לֶאֱחֹז בְּיָדִי הָאַחַת בַּקָּנֶה וּפְרָחִים בְּיָדִי הָאַחֶרֶת

עַל קֶבֶר אֶחָד קָטָן בְּהַר מְנוּחָה שֶׁאִישׁ לֹא יָדַע שֶׁהָיָה שָׁם מוּכָן

עוֹמְדוֹת רַגְלַי בְּעִיר שָׁלֵם בְּלֵב חָרֵב עַל הַר שֶׁבּוֹ אוֹר אַבְנֵי מַצֵּבוֹת

זְרוּעוֹת בְּלֵב אָבוֹת עַל בָּנִים לְהָשִׁיב הָרוּחַ אֶל גֶּשֶׁם מִזָּהָב

אֶל עִיר שֶׁאֵין בְּשָׁמֶיהָ עָב וּשְׁבִילֶיהָ דְּבַשׁ וְחָלָב

 

 
מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 172
 

[1]

מתכתב עם צילום שלי שבו אני נראית צועדת במצעד צה"ל האחרון, והראשון בירושלים בשנה שלאחר מלחמת ששת הימים.

 

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 

 

 

יד ועוד אחת

 

 

 

 

 


יד ועוד אחת



לָאַט קוֹלִי "תֵּן לִי יָד וְעוֹד אַחַת"

אַחַת לָדַעַת עַל אַחֶרֶת חָפְשִׁיָּה מֻתֶּרֶת 

קוֹלִי אָחַז בִּתְהוּדָה בְּיָדִי הַמְּדוּדָה

קָרָא בִּשְׁמַע כְּאֶצְבַּע מוֹרָה בִּקְמִיצַת אַמָּה

וּבִזְרוֹעָהּ הַנְּטוּיָה נָחָה עַל קַו מַפְסִיק נְקֻדָּה

 

כֵּן, יָד לִי אַחַת וַהֲמוֹן אֶצְבָּעוֹת לְעוֹדֵד אַחֶרֶת

שֶׁלֹּא תְּהֵא מוֹעֶדֶת נִגְרֶרֶת בֵּין כִּסְּאוֹת

לְלַמְּדָהּ לְהַלֵּךְ בִּשְׂפַת אִמָּהּ כְּיָם וָאֹפֶק

לְהַלֵּל בְּמָחוֹל לִמְחֹל בַּקֹּדֶשׁ בְּהוֹלֵם דּוֹפֵק

וּלְטַפֵּס עַל עַמּוּד אֵשׁ לוֹחֵשׁ שֶׁלֹּא קַל וְלֹא אֻכָּל

 

 

 

 

 

 

מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 171 (2014)

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 

 

 

קול שאחשוב

 

 

 

קול שאחשוב

 

 

 כָּל שֶׁאֶחְשֹׁב – אֶכְתֹּב

 

קוֹל עָלָה מֵאוֹב נִשְׁמָתִי טִפֵּס עַל עֲרוּץ הֲגִיגַי

חִפֵּשׂ נָתִיב בְּנַחֲלֵי עַד נִרְעַד עַל כָּל מֵיתָרַי

קוֹל שֶׁאֶחְשֹׁב הִתְדַּפֵּק עַל קִירוֹת חַדְרֵי לֵב

כָּתַב מִדַּעַת נִגּוּן שֶׁלֹּא פָּסֵק. וַאֲנִי שׁוֹמַעַת

נְקֻדָּה דָּגֵשׁ וְשָׂפָה תּוֹבַעַת מִכָּל עַם וְעֵבֶר לְהַדֵּק.

כָּל שֶׁאֶחְשֹׁב אֶחְטֹב אֶכְרֹת בְּרִית מִלּוֹת בַּסֶּלַע

אֶהְיֶה לִי עַם וְאֶרְאֶה אֶת הַקּוֹלוֹת בְּמַעֲמַד הַר מִלַּי.

 

קוֹל שֶׁאֶחְשֹׁב – אֶחְטֹב

 

 

מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ'  22 (2014)



© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 


שדה בעין שכונה

 

 




 

 

 שדה בעין שכונה[1]

 
 

אֵיךְ שָׂדֶה שֶׁגִּדֵּל סִתְוָנִית וְחָצָב

הָפַךְ יָמָיו לְחֹרֶף וּסְתָו- עַד?

אֵיךְ נִשְׁמַט תַּחַת בִּנְיָן וְאַסְפַלְט

וְשִׁנָּה שְׁכוּנָה שֶׁשָּׂדֶה פֵּאֲרָהּ לְקִרְיָה

נֶאֱמָנָה לַאֲבָנֶיהָ שֶׁנָּטְלוּ צוּרָה מִבֵּין עֵינֶיהָ

זָרוּ עַל זַרְעֵי פְּרִיחָתוֹ הַמֻּקְדֶּמֶת חוֹל וְעָפָר,

דִּרְדְּרוּ קוֹצָיו תַּחַת אֶבֶן דּוֹמֶמֶת אֶל זְמַן עָבָר,

רִדְּדוּ בָּאֲבָנִים שֶׁאֵין לָהֶם לֵב, עָלֶה שֶׁנִּקְטַם,

לָקְחוּ לִשְׁכוּנַת נְוֵה שַׁאֲנָן אֶת שָׂדָהּ הַקָּטָן

וְאֶת בֹּשֶׂם פִּרְחֵי הַבַּר.

 

נָדַם שְׂדֵה עֵץ כָּאָדָם עַל נוֹפוֹ הָרָחָב וּמְעֵי שָׁרָשָׁיו

פַּעַם חִכָּה בִּקְצֵה רְחוֹב לְיָדִי הַקְּטַנָּה לֶאֱסֹף

אָז הָיָה מֻתָּר אַחַר זֶה נִגְמַר,

פְּרָחִים כְּבָר אָסוּר לִקְטֹף נוֹתַר הָרֵיחַ מֻתָּר לָשִׁיר

נִיר יַלְדוּתִי הַפּוֹרֵחַ נִרְמַס וְנִדְחַס לִשְׁאוֹן הָעִיר.

 

תְּמוּנַת מַזְכֶּרֶת חֵן יַלְדוּת בִּשְׁכוּנָה שַׁאֲנַנָּה

מָקוֹם לִבְרֹחַ לִנְשֹׁם נִיחוֹחַ צֵל בָּטוּחַ

עַתָּה הוּא נִכְרַת לְדִרְאוֹן שָׁרָשָׁיו

נֶחְרַט בִּשְׂדוֹת הַזִּכָּרוֹן לְדוֹרוֹתָיו.

 
 
 
מתוך ספר השירים 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 168


[1]

נכתב כמחווה לשדה של ילדותי שהיה בשכונת נווה שאנן ואשר נהרס לצורך בניית שכונת יזרעאליה.

 

 © כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 

אש כאדם - אש אשה

 

 

 

 

 

אש כאדם – אש אשה

[1]

 

 
 

הָאֵשׁ כָּאָדָם מְשׁוֹרֶרֶת יוֹנָה כָּאֵשׁ בְּאִשָּׁה

וַאֲנִי עוֹנָה: "זֶה אָדָם זֶה דָּם"

אוֹמֶרֶת הָאוֹת בְּשִׁירָה שֶׁלָּהּ

מִלָּה אַחַר מִלָּה בִּלְחִישָׁה

מוֹסִיפָה קַו וְסִימָן כְּאֵיפָה

וַאֲנִי מַרְגִישָׁה לֶהָבָה בִּמְעוּפָה

מְלַהֶטֶת אִשָּׁהּ לְאִטָּהּ מְחַמֶּמֶת סְבִיבָהּ

טוֹבָה הָאֵשׁ חוֹשְׁבוֹת בְּדוּ

מֵי- רִיבוֹת לֹא יְכַבּוּ

וַאֲנִי נוֹתֶרֶת בְּשׁוּלֵי דֶּרֶךְ

מְשׁוֹרֶרֶת טוֹוָה בַּפֶּלֶךְ בְּדַל רַעְיוֹן

וְנִדְקֶרֶת

 

 

 
 
 
מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 84


[1]

*שיר זה מתכתב עם שירה של יונה וולך. השיר 'האש כאדם' בספר 'צורות'.

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 

 

גופאשה

 

 

 

 

 

 

גופאשה



 

בּוֹ בּוֹעֶרֶת לֶהָבָתָהּ לְאַהֲבָתָהּ                  

גּוּף בּוֹ - אֵשׁ גּוּף בּוֹ- עֵר

גּוּף רִאשׁוֹן נוֹשֵׂא בְּחוּשׁ שִׁשִּׁי  גּוּף שְׁלִישִׁי  

גּוּף שֶׁאֵין לוֹ שֵׁנִי בֵּין רַבִּים נִסְתָּרִים

                     נְשׂוּא עֶרְגָּתָהּ בְּעֹל עֶרְוָתָהּ                   

גּוּף אִשָּׁה כְּבֵדָה מָלֵא  עוֹלָם מֵעַל כָּל זְמַן

גּוּף אִשָּׁה שָׁלֵם בִּסְבַךְ חֲלָקָיו  

                                  גּוּף נוֹתֵן גּוּף אֵם


 

 

מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 81


© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 


 

 

גוף ראשון וגופו של עניין

 

 

 

 

 

גוף ראשון וגופו של עניין

 


הִסְתַּכַּלְתִּי עַל הַגּוּף

הוּא לֹא הָיָה שָׁקוּף

לֹא שָׁדוּף לֹא עָב

הָיָה שָׁם כְּנוֹסֵעַ בַּזְּמַן

בָּחַנְתִּי אוֹתוֹ לְגוּפוֹ שֶׁל עִנְיָן

 

הִסְתַּכַּלְתִּי בְּגוּף רִאשׁוֹן מֻכָּר

עַל גּוּף מוּחָשִׁי שֶׁלֹּא הָיָה מֻפְשָׁט

וּבְחוּשִׁי הַשִּׁשִּׁי שָׁלַחְתִּי מַבָּט

לִרְאוֹת גּוּף שְׁלִישִׁי נִסְתָּר

 

הִסְתַּכַּלְתִּי עַל הַגּוּף שֶׁהָיָה כְּמַרְאֵה נוֹף

"וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה"

 



 

מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 111


© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 

והדרת פני אשה

 



והדרת פני אשה


 

וְהָדַרְתָּ פְּנֵי אִשָּׁה לִרְאוֹת פֵּרוֹת שֶׁלֹּא בָּאֲשָׁה

גְּבֶרֶת בְּאַדֶּרֶת אַחֶרֶת סוֹגֶרֶת סוֹד כְּלִמָּתָהּ

נֶעְדֶּרֶת בְּקוֹלָהּ פְּנִימָה אֶל כְּבוֹדָהּ שֶׁנִּמְלַךְ

בְּלֹא דַּי לְצָרָתָהּ בְּעִתָּהּ

וְהִדַּרְתָּ פָּנִים מֵאִשָּׁהּ כְּמִצְוָה הַבָּאָה בְּתוֹרָהּ

שְׁקוּלָה לְקוֹלָהּ הַמֻּתָּר כַּנֶּדֶר שֶׁהוּפַר

 

 


מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 169

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים


 


השנים שצמחו






השנים שצמחו 




 צָמְחוּ שְׁנוֹתַי מִמֶּנִּי וָהָלְאָה הִגְדִּילוּ לַעֲשׂות

עוֹמֶדֶת מִנֶּגֶד לִצְפּוֹת בִּרְגָעִים שֶׁגָּוְעוּ לָמוּת.

 

מוּבָסוֹת הָיוּ דַּקּוֹתַי עֲמוּסוֹת עַל עֶגְלַת יָמַי

נִנְגָּסוֹת בְּשִׁנָּיו שֶׁל זְמַן שֶׁלֹּא נָקַט בְּשׁוּם סִימָן.

 

צָמְחוּ שְׁנוֹתַי מִמֶּנִּי וָהָלְאָה וַאֲנִי אוֹתָם רוֹדֶפֶת

הוֹדֶפֶת מַשָּׂא עֻלָּם נֶעֱטֶפֶת בְּפִתּוּל מִשְׁעוֹלָם.

 

צוֹמַחַת אִתָּם לְאַט פַּעַם אַחַר צַעַד

יוֹדַעַת לֵילֵךְ עִמָּם בַּמּוֹרָד יַחַד יָד בְּיָד.

 

אֵלֶּה הֵם שְׁנוֹתַי שֶׁגָּדְלוּ עָלַי הִתְקַדְּשׁוּ וְהִקְשׁוּ עָרְפִּי

הִצְמִיחוּ עַל גֶּזַע שִׁדְרָתִי עָלִים שֶׁנָּשְׁרוּ בְּשַׁלֶּכֶת חַיַּי.

 

סָפַגְתִּי שְׁנוֹתַי לְהַלֵּךְ עִמָּם כְּאֶחָד לְהַיְשִׁיר מַבָּט

שׁוֹאֶלֶת מִי יוֹדֵעַ וְעוֹנָה - לֶאֱסֹף כּוֹחַ לִהְיוֹת עוֹד -  לִצְמֹחַ.

 

 



מתוך הספר 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 139


©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים


שיר זה פורסם בכתב העת המקוון 'על הדרך'. בגיליון  8 - ערב ראש השנה תשע"ב.

גזל זמן

 

 

 

 

 

 

 

גזל זמן

 

 

 

שׁוֹאֲלִים, אָז מָה אַתְּ עוֹשָׂה עַכְשָׁו?

 

וַאֲנִי, מְהַסָּה בְּקוֹל מְיֻבָּשׁ, מְנַסָּה לְהַמְצִיא עַצְמִי מֵחָדָשׁ. 

טוֹעֶנֶת דְּבָרַי בְּרַחַשׁ הֵד הִרְהוּרַי אוֹמֶרֶת -

חַפָּה מִפְּשָׁעִים שֶׁנִּקְרוּ בַּדֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת,

מִדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי בְּלִי עֵרֶךְ לְכַסּוֹת.

מַכָּה עַל חֵטְא עַד קֵן רֵאוֹתַי מְחַשֵּׁב לְהִסָּדֵק,

עַל שֶׁעָוִיתִי בְּגֵזֶל זְמַנִּי -  הַטּוֹב בְּרֵעַי - שֶׁאוֹתִי לֹא עָזַב.

עַכְשָׁו נִמְצָא נֶעֱצָב, עָלַי וְעַל עַצְמוֹ הָאוֹזֵל.

 

אָז מֵשִׁיב אֵלַי מַבָּטָם הַחַם – טוֹב. כְּמוֹ כֻּלָּם.

 

 

 

 

 מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 140

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 

והיו מילותיי עטופות






והיו מילותיי עטופות

 

 

וְהָיוּ מִלּוֹתַי עֲטוּפוֹת בְּצָעִיף דַּק וּמַלְמָלָה

חֲרוּצוֹת בִּלְשׁוֹנִי כִּנְמָלָה יָפוֹת וַעֲיֵפוֹת

 

וְהֻתְּרוּ שְׁדוּפוֹת חֲשׂוּפוֹת לִרְוָחָה

נִרְצָעוֹת כְּאַמּוֹת שְׁפָחוֹת עֲיֵפוֹת לְלֹא מִדּוֹת

וְנָשְׁרוּ כְּעָלִים בְּסִפְרֵי זִכְרוֹנִי כּוֹתָרוֹת שֶׁרָצָה לְהַעֲלִים

 

 



מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 27

 

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

קו שהלכתי אחריו

קו שהלכתי אחריו


צִיַּרְתִּי קַו אָרֹךְ מְ קֻ טָּ ע

               הָלַכְתִּי אַחֲרָיו

                             בְּגִיר

                            בְּצֶבַע

          כְּדֶרֶךְ אָדָם וָטֶבַע.

נָטָה לְצִדּוֹ

              כָּפַף

          הָפַךְ בֵּין הַזְּמַנִּים

וְנִשְׁבַּר

          לְזַגְזֵג

                   בַּפֶּחָם

                          וּבַפּוּךְ.

          הָיָה לְצֶלַע

הָיָה לְבֶלַע

הֻתַּךְ וְנִשְׁפַּךְ

כַּחֲתַךְ זָהָב

וְנִכְתַּם

בְּכַף יָדִי

כְּקַו

חַ

יִּ

י

ם

 


מתוך הספר 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ 49

הימים הנוראים

 

 

 

 

 

 

 

 



הימים הנוראים 



הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים נוֹרָא רָעִים

נֶעֱרָמִים בֵּין הַזְּמַנִּים בָּאִים בַּיָּמִים

סוֹפְגִים בַּמְּחִלּוֹת אַנְחַת סְלִיחוֹת

לִרְאוֹת אֱלוּל מְקֻפָּל בֵּין שִׁלְהֵי קַיְטָא

כְּשַׁבְּלוּל מְצַפֶּה לְיֶרַח בּוּל

 

שְׁאֵלַת תָּם בִּי עוֹלָה

מָה שֵׁם לֹא נָעִים נִתַּן 

לְיָמִים תְּמִימִים

כָּל יוֹם מְשַׁחֵר לַעֲרֹב

רוֹצֶה לִהְיוֹת יוֹם טוֹב

 

נֶעֱלָבִים הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים

סְבִיב עַצְמָם חָגִים  

בּוֹחֲרִים לְהִתְחַפֵּר בֵּין הַזְּמַנִּים

עַד יֵאָסֵף עַם רַב וִיסַיֵּם לְכַפֵּר

 

אֵלֶּה דִּבְרֵי הַיָּמִים - שְׁאֵלָה שֶׁל זְמַן




מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 131

 


© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 

הווה מתהווה

 

 

 

 

 

 

 

 

הווה מתהווה

 

הַהוֹוֶה שֶׁלִּי מִתְהַוֶּה וְנָח כְּכֶתֶר

עַל עָבָר שֶׁהָיָה מִתְחַזֶּה לִהְיוֹת דָּבָר

עֲתִידִי מִתְנַבֵּא בְּהֵחָבֵא כְּנֶטַע זָר 

יוֹדֵעַ שֶׁעָלָיו נִגְזַר לִהְיוֹת מָחָר

עוֹמְדִים עִתּוֹתֵי נִצָּבִים בְּמַחֲזֶה

חוֹמְדִים וְאוֹמְדִים זֶה אֶת זֶה

 

מְסִירָה לוֹט בְּמַבָּט לְאָחוֹר בַּזְּמַן לְלֹא שָׁהוּת

עֲרָפֶל מִתְפּוֹגֵג בִּשְׁמֵי עָבָר נָמוֹג וּמִתְכַּעֵר חֲלִיפוֹת

מְקַדֵּר שָׁעוֹת עֲזוּבוֹת וּמְהַדֵּר דַּקּוֹת יָפוֹת

 

מִי אָנוֹכִי כִּי אֶצְחַק עַתָּה? שָׂרָה?

הֲרֵי הֵד צְחוֹקִי לֹא נִמְדָּד בִּמְשׂוּרָה

לֹא מִתְגַּלְגֵּל אֶל אֵם רָחֵל בְּמוֹרַד הַדֶּחִי

עֵת קוֹלִי מְצַלְצֵל בַּמִּנְעָד לֹא נִמְנָע מִבֶּכִי

 

שְׁמָהּ רָחֵל שְׁמִי לֵאָה – זוֹ יָפָה זוֹ עֲיֵפָה

נוֹשְׂאוֹת יַחְדָּו הֶמְיַת קוֹלִי לָלוּן וּלְפַלֵּל

עַל עֲבָרִי הַמִּזְדַּחֵל לִגְבוּל אֶרֶץ הֲוָיָתִי

וּמְאַיֵּם לְהַחְרִיב יְבוּל אַדְמַת עֲתִידִי

 

הַ ה וֹ וֶ ה   מִ תְ מַ שֵּׁ ךְ             דָּבָר לֹא מְתָרֵץ

דָּבֵק בְּקִיּוּמוֹ         וּ מִ תְ הַ וֶּ ה ה  ה  ה ה  ה 




 ©  כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

מתוך הספר 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 135

רוח הזמן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רוח הזמן

 

 

 

כְּשֶׁלּא   הָיָה לִי   מַצַּב   רוּחַ

כְּשֶׁלּא     הִנַּחְתִּי  לִי     לָנוּחַ

כְּשֶׁלּא  הָיָה לִי יותֵר     כּוחַ

כְּשֶׁכְּלוּם   לֹא   הָיָה   בָּטוּחַ

חִפַּשְֹתִּי אֶת   מְקוֹר    הָרוּחַ

צִפּור   נַפְשִׁי    הַקְּטַנָּה  לָ חֲ שָׁ ה     לִי

שֶׁ             רוּחַ וְגֶשֶׁם מִתְכַּנְסִים מֵאַיִן

נָשָֹאתִי   עֵינַי   אֶל     שָׁמַיִם

        וְאָמַרְתִּי בְּקֹר אֶל רוּחַ

                          זו כַּנִּרְאֶה

רוּחַ הַזְּמַן

סָגַרְתִּי                         דֶּלֶת

פָּתַחְתִּי                        חַלּון

רוּחַ  הַזְּמַן   שָׁרְקָה  לְשָׁלוֹם



מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 120

 

לעמוד בזמן

 

 

 

 

 

 

 

 

לעמוד בזמן

 

               פַּעַם מִזְּמַן

         הִצְלַחְתִּי לַעֲמׂד בַּזְּמַן

    הָיָה זֶה פַּעַם כְּשֶׁהוּא בִּי פָּעַם

  הָיָה זֶה מִזְּמַן כְּשֶׁעוׂד הָיָה לִי זְמַן

                       לַעֲמֹד

                          בּוֹ

 

מֵאָז  כָּל הַזְּמַן אֲנִי  מְשַׁסָּה בּוֹ  אוֹנִי

מְנַסָּה  בּוׂ   עוׂד   לַעֲמֹד   בְּעוֹד  הוּא

מוֹשֵׁךְ   בְּעֻלּוֹ   יָמִים    מְעַסֶּה  שָׁנִים 

וּמַמְשִׁיךְ לִנְדֹּד  בִּי אֵינוֹ  עוֹמֵד לָפוּשׁ

בְּצִלִּי  לֹא מוֹעֵד  נָחוּשׁ בְּמַעְגָּל  זְמַנִּי

לֹא  חָג  בְּשִׁנָּיו  נוֹגֵס    וְטָס   לְעוֹלָם 

מוּבָס   אֵינוֹ   עוֹמֵד   מִלֶּכֶת    לְהֶפֶךְ

מְכַתֵּת   רַגְלָיו    לְדַלֵּג     מֵעֵת   לְעֵת

מְשׁוֹטֵט דּוֹרֵךְ  עָקֵב   אֵינוֹ   מִתְעַכֵּב

הוּא    שָׁם    כָּל    הַזְּמַן     הוֹלֵךְ   וְהוֹלֵךְ   בַּדֶּרֶךְ    לָעַד

                                               וַאֲנִי   נִשְׁאֶרֶת  בְּכָל זְמַן

                                               קְצָת

                                          וּ מְ עַ ט

הַזְּמַן   בִּי  לֹא  עָצַר וּבִי   לֹא   נֶאֱצַר

כֵּן  זִמֵּן   בִּי   אוֹתוֹתָיו   שִׁכֵּן  וְחָרַץ

בִּי    תָּו   וְקַו    סִיֵּר    צִיֵּר     וְחָרַט

אוֹת

     וְסִימָן

             לִרְאוֹת

                     שֶׁפַּעַם

                             הוּא

                                   כָּאן

                                    פָּעַם

    


מתוך הספר 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 117

©  כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 

חלום מבקש להתממש

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חלום מבקש להתממש



 

כְּשֶׁסָּגְרָה עָלַי דֶּלֶת בִּטְרִיקָה נִפְתַּח חַלּוֹן בִּשְׁרִיקָה

הָיִיתִי בּוֹהָה בְּעַרְפִלֵּי זְמַן וְרוֹאָה סִימָן כְּבָבוּאָה בְּעָנָן 

רְכוּבָה כַּנֶּשֶׁר עַל כְּנַף אֶבְרָה חוֹזָה כְּהוֹזָה מַסַּע בְּשׂוֹרָה

מוֹדֶדֶת פֵּשֶׁר בִּמְשׂוּרָה דּוֹרֶכֶת נִצְרָה רוֹתַחַת כְּיוֹרָה

שׁוֹלַחַת עַל פְּנֵי הַיָּמִים אִמְרַת שֶׁפֶר צְפוּנָה בְּתֶפֶר מְכוֹנָה

שׁוֹמַעַת הַבְטָחָה טְמוּנָה לוֹחֶשֶׁת וּמוֹרָה כְּעוֹלָה מֵאוֹב

"צֹהַר שֶׁנִּפְתַּח לָךְ הוּא חֲלוֹם טוֹב וְעִקֵּשׁ שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִתְמַמֵּשׁ"

 


©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים


השיר פורסם לראשונה  והוקרא ב'מפגשיר' שהיה בנושא 'חלום הזדמנויות' - בבית הסופר בתל- אביב - 30.10.11

מתוך הספר 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 95

עבודות ישנות

 







עבודות ישנות/ נורית צדרבוים


 

עֲבוֹדוֹת יְשָנוֹת הֵן לֹא עֲבוֹדוֹת יְשֵנֹות

הֵן עוֹבְדוֹת וּמְעַבְּדוֹת שְׁנוֹת חַיִּים

דּוֹמוֹת שׁוֹנוֹת דּוֹמְעוֹת וְעוֹרְגוֹת

אֶל צוּרוֹת מַבָּע ראשונות וְדִּמּוּיִים.

גַּם אִם תִּתֵּן לָהֶם שֵׁם

מוֹדֶל עֵירֹם טֶבַע דּוֹמֵם

דָּבָר שָׁם לֹא שׁוֹמֵם.

הֵן חַיּוֹת בִּי וְאִתִּי בַּזְּמַן

טִבְעָן מֻטְבָּע בַּן לָעוֹלָם

לֹא פַּג תּוֹקְפָּן מוּתָג כֹּחָן

מְעֻבָּרוֹת בַּעֲבָרָן, יוֹלְדוֹת אֶת עֲתִידָן

עוֹשׂוֹת בַּזְּמַן כִּבְשֶׁלָּן וַאֲנִי כָּאן לְקַיְּימָן.

 

 

©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 

אדמתי השפה

 






אדמתי השפה / נורית צדרבוים

 

עַכְשָׁו?

אֲנִי עוֹבֶדֶת בְּתוֹר    מְשׁוֹרֶרֶת     עֲבוֹדָה עִבְרִית

עֲבוֹדָה קָשָׁה  מְפָרֶכֶת שִׁנַּיִם        מְלֶאכֶת קֹדֶשׁ

תּוֹבַעַת אוֹתִי פִּי שְׁנַיִם  טוֹבַעַת בִּי חוֹתָם  עִקֵּשׁ

                               מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב כּוֹתֵב חוֹרֵשׁ

עַכְשָׁו?

מַרְוָה מְשִׂיחָה  זְמַנִּי     לְשַׁחֵט  עַל   דַּף

בּוֹ  סִימָן     נֶהֱדָף      בְּסַעֲרַת      מִלּוֹת

                              בְּאֵין לוֹ פֶּתַח מִלּוּט

הוֹדֶפֶת   מִרְדַּף        אַבְנֵי   שָׂפָה     וָנֶגֶף

מְעַבֶּדֶת לָדַעַת                   אוֹת  לַבָּאוֹת  

                                              אַךְ שָׁוְא!

דַּף    לָבָן    נוֹפֵל     קָרְבָּן

הוֹפֵךְ   לְקַו   וְכֶתֶם   אוֹת

חוֹתֵם                  מַרְאוֹת           

תָּו  לְתָו   נִכְתָּב    בְּמֶחְבָּר

עוֹזֵב                   בַּמֶּרְחָב

כְּהֵד                      מְכֻתָּר

וְעָנִי בִּשְׂפָתוֹ יְרֻחַם

וַאֲנִי אֲנֻחַם

 

עַכְשָׁו?

לִי דַּף עָלָיו    כּ וֹ תֶ רֶ ת   אוֹסֵף אֵלָיו כָּל מִלָּה  מְעֻבֶּרֶת

קְנוֹקֶנֶת  עוֹלָה מִסְּבַךְ שָׁרָשַׁי     חוֹבֶקֶת  אוֹתִי  בַּחֲשַׁאי 

מִלּוֹתַי בְּרִית אֶרֶץ וְאָדוֹן וַאֲנִי  לָם  עוֹלָם   בִּצְלִיל וָטוֹן

בְּעָנְיִי הִנְנִי שִׁפְחָתָן  הַשְּׁפוּפָה             בְּקִלְּשׁוֹנִי הוֹפֶכֶת                               

וּמְקַדֶּשֶׁת                  אֶת                       אַדְמָתִי לְשָׂפָה

 

 

 

 

 השיר מתוך הספר 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 9

©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 



 

דיוקן - ואתה תמיד כאן

 

דיוקן – ואתה תמיד כאן

[1]

 

מוּנָח כְּאִלּוּ סְתָם  כָּךְ עַל מַדָּף

נִרְאֶה כְּאִלּוּ שָׁם לְעוֹלָם נָח

אַתָּה כָּאן - נֶעְדָּר כָּל כָּךְ נוֹכָח.

 

כְּמוֹ תָּמִיד קְצִין תַּצְפִּית יְפֵה בְּלוֹרִית

צוֹפֶה שָׁנִים מִמַּעֲלֵה הַמַּשְׁקוֹף

מַבָּט כֹּה רַךְ חִיּוּךְ כֹּה טוֹב.

 

אַתָּה מַשְׁקִיף בָּעֶלְיוֹנִים יוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים

אֲנַחְנוּ יְשׁוּבִים בַּתַּחְתּוֹנִים עֲזוּבִים

נִשָּׂאִים עַל גַּל זִכָּרוֹן צָף אֶל מַבָּט מְצֹעָף

בְּקֶשֶׁת חִיּוּךְ טְבוּל צְבָעִים. מַבּוּל גַּעְגּוּעִים.

 

בְּאוֹתוֹ מָקוֹם תָּמִיד, אֵצֶל אִמָּא בַּסָּלוֹן, לְבַד

אַתָּה נִמְתָּח נִמְשָׁח מֵעִיד וְגָח מִתּוֹךְ צִיּוּר

שֶׁנִּמְסָךְ כְּשֶׁמֶן בָּלוּל עַל בַּד בְּמִכְחוֹל רַךְ לָעַד.

 

בְּחֹמֶר יָדִי הַיּוֹצֵר כְּצֶלֶם צֵל עוֹבֵר

נֶחְתַּם דְּיוֹקַן עֶלֶם לְעוֹלָם

וְאַתָּה. הִנְּךָ. תָּמִיד. כָּאן.

 

 




[1]

נכתב עם ציון  40 שנה למלחמת יום הכפורים בהשראת הדיוקן של בונדי ז"ל שנפל במלחמה. הדיוקן צויר קצת לאחר נפילתו בקרב ומונח דרך קבע על חדרה של אמו.


השיר פורסם בחוברת 'געגועים' של משרד הבטחון

פורסם בעיתון מעריב ביום כיפור ( 40 שנה למלחמה)

ומפורסם בספר השירה ' שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 62

 

 

כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים© 

זמן כנהר

 


זמן כנהר

[1]

 

אָמַר צַיָּר-  הַזְּמַן הוּא נָהָר לְלֹא גָּדוֹת וְיָצָא לְמַסָּע

נְהַר הַזְּמַן עָלָה עַל גְּדוֹתָיו גָּאָה

הוֹתִיר לְדוֹרוֹתָיו אַגָּדָה

נִשְׁטַף בִּכְחוֹל שָׁמָיו עַד שָׂפוֹת

נִנְעַר כְּגַלְגַּל בָּרוּחַ מִמַּשְׁבֵּר שֶׁרָדַף וְהָדַף גַּל אַחַר גַּל

 

רַק 'הַזָּקֵן' רָחַף עַל כְּנַף דָּג לֵאמֹר שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם

כְּמוֹ אָחַז בְּמֵיתָר שֶׁנָּדַמּוּ צְלִילָיו בְּקוֹל אָב מְנַחֵם

אַחַר נֶעֱזַב עַל חֻדּוֹ שֶׁל עָב שָׁב וְנִנְעַר תַּחְתָּיו

 

תָּוָיו שָׁבְקוּ מִצְּלֹל אֶל צֶמֶד מְאֹהָב

נִסְתָּר בְּצֵל  נָהָר וְקָצַב זְמַנָּם שֶׁמָהַר

לַעֲלוֹת כַּשַּׁחַר אֶל סַעֲרוֹת יָמָיו

 

רוּחַ בְּלִי קוֹל לוֹחֶשֶׁת אֶל קֶשֶׁת

לִפְרֹם מֵיתָר בְּמֵיתָר עַל קְצוֹת נָהָר

שְׁאוֹן הַזְּמַן חָג בֵּין אֶבְרַת דָּג וּמָחוֹג שֶׁאָבַד

דַּקּוֹת שֶׁשָּׁקְעוּ בּוֹכוֹת עַל זְמַן שֶׁנִּבְגַּד

נוֹגְנוֹת עַל מִנְעַד גְּדוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים

שֶׁלֹּא יָכְלוּ כַּבּוֹת אִוְשַׁת רוּחוֹת הַזְּמַן

 

 




[1]

מתכתב עם הציור של מארק שאגאל 'הזמן הוא נהר ללא גדות'

השיר פורסם בספר 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 134

 

 

©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים




החגים חגים מעלינו

 





החגים מעלינו חגים / נורית צדרבוים


הַחַגִּים חָגִים מֵעָלֵינוּ סָבִים כְּאוֹרְבִים 

עֲטוּרִים בִּזְקָנָם הָאָפֹר בָּאִים בַּיָּמִים

הֲדוּרִים מִדֵּי דּוֹר נָעִים סָחוֹר בִּנְתִיב זְמַנִּים

תָּרִים אַחַר מוֹעֵד שֶׁצַּר תָּו וְסִימַן חֲנָיָה רָחָב

בְּהִלּוּךְ שֶׁלֹּא תָּם לְעוֹלָם כְּשִׁגְרַת הַיָּם כִּוּוּן מַעֲרָב

 

חָגִים בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק נֹגַהּ וִירָחִים

רוֹכְבִים עַל כּוֹכָבִים נִשָּׂאִים כֶּעָבִים

בּוֹכִים בֵּין שְׁבִילֵי חָלָב עַל זְמַן שֶׁנִּשְׁפַּךְ

חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה אֶל שְׁאֵלַת תָּם

וְסוֹגְרִים בִּמְשׁוּבָה זְמַן שֶׁנָּקַט עֶמְדָּה

לִהְיוֹת נוֹכֵחַ כִּוּוּן מִזְרָח

 

לֹא מִתְכַּלִּים לֹא מוֹעֲדִים עוֹלִים לָרֶגֶל

נוֹחֲתִים בִּשְׂדוֹת הָעִתִּים כַּחֲדָשִׁים

שׁוֹבְתִים בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִזְמַן קָצוּב

וְעוֹזְבִים כְּדֵי לָשׁוּב

 

נָעִים בְּמַעְגְּלֵי חַיִּים כְּחֹק כָּתוּב

לִמְהֹל שְׁתִיקַת קֹדֶשׁ בִּשְׁאוֹן הַחֹל

שָׁחִים בְּדַקַּת דּוּמִיָּה שֶׁל יוֹם טוֹב

וְכוֹרְעִים תַּחַת נֵטֶל כֹּבֶד עֻלָּם

בְּיָמִים נוֹרָאִים

                                                                        כָּךְ נוֹהֵג עוֹלָם

                                                                        תָּדִיר בְּמִשְׁעוֹלֵי יָמָיו

                                                                        נָע עַל צִיר מוֹבִיל

                                                                        אֶל שִׁגְרַת הָעִתִּים

                                                                        שֶׁאֵין בּוֹ חַג

                                                                        וְלֹא מַד שְׂרָד

                                                                        רַק הֶרְגֵּל

                                                                        שֶׁלֹּא מָעַד


 

השיר פורסם בספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 137



 


פרט מתוך  התערוכה 'מיצר - מיצב מצוייר' - נורית צדרבוים 1994  פרט מתוך תערוכת היחיד 'מיצר - מיצב מצוייר' . נורית צדרבוים 1994

זקופה בדרך נפתלת

 

 

 

 

 

זקופה בדרך נפתלת

 

 

הָלַכְתִּי זְקוּפָה בְּדֶרֶךְ נִפְתֶּלֶת

שׁוֹאֶלֶת אֶת זוֹ הַנִּסְלֶלֶת לְאָן

הֵרַמְתִּי רֹאשׁ בִּנְתִיב יָמִים

דּוֹרֶכֶת דְּמוּמָה לַחְרֹשׁ סִימָנִים

בְּדֶרֶךְ אֵין בָּהּ מֶלֶךְ מְסַקֶּלֶת אֶבֶן נֶגֶף

מוֹחָה פֶּסַע זָב עַל יַבֶּלֶת גְּרוּמָה

שׁוֹאֶלֶת בְּלֹא הֶרֶף מָה

 

רַגְלִי הַיְּחֵפָה עָיְפָה מֵעֲלוֹת אֶל תֵּל הַזְּמַן

קַלּוֹת טוֹפְפָה עָקֵב בְּעָקֵב בְּצַעַד שֶׁגָּדַל מְיֻתָּם

נִדְחַק וְחָמַק אֶל בּוֹר אֶגְרוֹפִי הַקָּפוּץ

לְהַבִּיט בִּי מִפְּנִימָתִי אֶל חוּץ

אַחַר שַׁבְתִּי לְהִשְׁתַּבְּלֵל כְּאוּבָה בּוֹכִיָּה

בִּצְדַף קוֹנְכִיָּה שֶׁקָּשְׁרָה עַל גַּבִּי צֶלֶם צֵל

 

שָׁבוּ כּוֹכָבִים לִזְרֹחַ כְּשֶׁסָּב יָרֵחַ לֹא חָג

כִּפַּת שָׁמַי רָקְעָה בְּאַרְבַּע רוּחַ הֵד קוֹלִי רָעַד

בִּקַּשְׁתִּי מֵאִמָּא שֶׁמֶשׁ אוֹר וְנֶ- חָמָה

וְהִיא קַרְנָהּ אֵלַי דְּרוּכָה

לְזַקֵּף לִי גֵּו קוֹמָה כְּשֶׁהָיִיתִי נְמוּכָה

 

 


©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים


מתוך הספר 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 82

עקום בדרך ישר

 




 



 

עקום בדרך ישר

 

 

הָלַכְתִּי עָקֹם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר הָלַכְתִּי זָקוּף הָלַכְתִּי כָּפוּף הָלַכְתִּי הָלוֹךְ וְטָפוֹף

נָקַפְתִּי בְּהוֹנוֹת בַּלָּאט חִפַּשְׂתִּי שְׁבִיל קָצָר לְיַשֵּׁר סִיבוּב מָצָאתִי מַעֲבָר צַר

שֶׁגִּלָּה אֶת רָחָב יוֹשְׁבָה בָּדָד הָלַכְתִּי בַּצַּד תָּרָה לִרְעוֹת בִּשְׂדוֹת הַבָּר אַחַר

אֵם כָּל הַדְּרָכִים קוֹטֶפֶת פְּרָחִים שֶׁמֻּתָּר קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי עָקֹם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר

 

 


 

 

 

 מתוך הספר 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 107

 

©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים



 

 

 

לא בטלה בשישים

 





לא בטלה בשישים



לֹא בְּטֵלָה בְּשִׁשִּׁים לֹא קְמֵלָה בֵּין קְשִׁישִׁים עוֹטָה שֵׂיבָה כָּאוֹר

מְגַלָּה אַהֲבָה בִּקְצֵה הַשְּׁחוֹר מְכַלָּה תּוֹעֵבָה מִקֵּהוּת שִׁנֵּי הַדּוֹר

לֹא נָס לֵחִי לֹא נָמַס עֵת סָתְרָה נְהָרָה בְּזֹהַר קֶסֶם הַפָּנָס

לוֹמֶדֶת עַד עֶרֶב תּוֹרָה נִסְתָּרָה שֶׁל שׂוֹנֵא שֶׁאָהַב הָלַךְ וְשָׁב

עֵת אוֹיֵב אוֹרֵב בַּמֶּרְחָב הַצַּר הַקָּם לְעָרֵב עִנְיָן בַּדָּבָר -   לְשָׁוְא

 

נִסְתֶּרֶת לִי בִּינָה יְתֵרָה בְּאֵין כָּל רוֹעֶה בִּשְׂדֵה בּוּר קוֹץ וְדַרְדַּר

הוֹלֶכֶת סְחוֹר וְיָשָׁר בְּמַעְגַּל צִדְקַת קַו חַיַּי הַמְּנֻתָּב

מְשַׁרְשֶׁרֶת בֵּין מִלִּים וּמוֹחָה כַּף לַתָּו בְּלִי אוֹת בְּלִי סִימָן

בִּזְמַן שֶׁקֶּשֶׁת נִדְרֶכֶת לְלַהֲטֵט כְּאוֹמֶרֶת לָעוֹלָם לַעֲצֹר

בֵּין שִׂטְמַת זוּלָת שֶׁאֵין בּוֹ אֲרוּכָה לְבֵין טוֹבַת אַהֲבָה בְּרוּכָה

 

לֹא בְּטֵלָה בְּשִׁשִּׁים עֲמֵלָה בֵּין אֲנָשִׁים שִׁירַת חַיַּי לְהַגְשִׁים

 

 


מתוך הספר 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 124

©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

 

א - סופות שירה

 






א  - סופות שירה

 

 


אֲ -      סוּפוֹת                     שִׁירִים וּסְעָרוֹת

נִקְבָּצוֹת לָבוֹא בִּשְׁעָרַי כִּשְׁיָרִים

מִ-     לּוֹ(ט)ת עֲזוּבוֹת קוֹצְבוֹת עַצְמָן  לָדַעַת

חֲשׂוּפוֹת  מִבַּעַת  רוֹצוֹת  לָטַעַת מַסָּעָן בַּזְּמַן

 

שֶׁקֶט מִתְדַּפֵּק                עַל מִפְתַּן חַדְרֵי לֵב

אוֹחֵז מִתְרַפֵּק                בַּעֲבוֹת שָׁרְשֵׁי כְּאֵב

הוֹמֶה בְּשֶׁטֶף  הַדְּמָמָה  מִתְפָּרֵק לִדְכִי  דָּמַי

הָעוֹלִים מִמְּצוּלוֹת יַם הַכָּרָתִי הַלֹּא   נוֹדַעַת

                               הוֹלְמִים בְּרַקּוֹתַי לָגַעַת

 

סְבַךְ      מִלִּים    יְבֵשׁוֹת    כְּעָלִים    קְמֵלִים

פּוֹרְחִים  בְּרוּחַ  הַזְּמַן   עֲרֵבִים  לַחֵךְ  כִּסְתָו

נֶאֱסָפִים   לְמִצְעַד  שׁוּרוֹת  גּוֹאוֹת  עַל  כְּתָב

נוֹהֲרִים       אֶל     גְּדוֹת       אַדְוַת     הָאוֹת

                                            כַּשֵּׁפֶל אֶל גַּלָּיו

 

שַׁיָּרָה       הוֹלֶכֶת          אַחֲרֵי          הַשֶּׁקֶט

דָּבָר לֹא נֶעֱזַב                                רָז לֹא גָּז

אֲ(ז)- סוּפוֹת                        מִלּוֹת בִּסְעָרוֹת

                                         בְּרִית הַ – שִּׁירָה

 

 

 


מתוךספר השירה  'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 12

 




©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

אדם ועם קם

 

אדם ועם קם

 

 

                שָׁר פַּעַם זַמָּר שֶׁל עַם וְלֹא זַמָּר מִטַּעַם: פִּתְאוֹם. אָדָם. קָם. 

                                              וַאֲנִי אֶשְׁאַל וְעִמִּי טַעֲמִי : אָדָם אוֹ עַם?

 

פִּתְאוֹם קָם אָדָם נֶאֱנָח

נִצָּב כַּאֲנָךְ מוּל מַרְאַת זְמַן

מַחֲזֶרֶת אֵלָיו תָּו וְסִימָן

מְרַחֵף עַל פְּנֵי יָמִים כָּרוּחַ

מוֹנֶה אַחַת לְאַחַת

סְדָקִים עַל עוֹרוֹ הַמָּתוּחַ

 

כִּשְׁבִילֵי זִכָּרוֹן חֲרוּצִים

בַּזְּמַן הַנּוֹסֵעַ בְּרַכֶּבֶת דּוֹרוֹת

קָרוֹן בְּקָרוֹן רִאשׁוֹן כְּאַחֲרוֹן

מוּרָם כְּנֵס מַטֵּה מֹשֶׁה

מְסֻמָּן כְּגוֹי עָרְפּוֹ קָשֶׁה

נָגוּעַ בְּגַעְגּוּעַ מָתוֹק מֵאָז

תָּר כָּמֵהַּ אַחַר מַאֲחָז

לֹא תָּם זַרְעוֹ דּוֹמֵעַ נִמְלָט

לִהְיוֹת נִבְחָר בְּעִיר בְּאֵין מִקְלָט

 

קוֹצֵר בְּרִנָּה מְדַלֵּג בְּשִׁיר עַל מַעֲלוֹת

חוֹשֵׁק אוֹמֵר זֶה אֶל זֶה

'דַּגֵּל שֵׁק' וּבְקוֹל חֲלוּשָׁה עֲנוֹת

מְכַתֵּר פְּסוּקֵי זִמְרַת קְדֻשָּׁה

מְנַתֵּר בְּלֵב שׁוֹאֵל אֶל דְּמֵי אֶחָיו

הַצּוֹעֲקִים מִבֶּטֶן אֵם אֲדָמָה

הֲיֵשׁ אֵל עַז - אָז אַיֵּה אֱלֹהָיו

 

נוֹפֵל שֶׁבַע וְקָם

מַחֲזִיק כְּעֵץ חַיִּים בָּם

בְּטֶבַע עָנָף וָחֹטֶר

חוֹפֵר תּוֹפֵר תַּךְ נִסְתָּר

בְּרִקְמַת דָּם וָאָדָם

גִּבּוֹר שֶׁלֹּא כָּבַשׁ צַעֲרוֹ

חָבַשׁ קַסְדָּה וָחֶרֶב בְּדוֹרוֹ

הָלַךְ אָדָם אֶל חֶשְׁכַת יָמָיו וְשָׁב

כְּעַם שָׁלֵם אָחַז שָׁרָשָׁיו בְּיָדָיו

 

                                                                                   וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא מִטַּעַם,

                              שֶׁאָדָם הוּא עַם שֶׁקָּם בְּכָל דּוֹר וּפְעָמָיו שָׂם אֶל מַסָּעוֹ כְּגִבּוֹר


 

 מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 152

 

 

 

 

אמא אדמה

 

 

אימא אדמה

[1]

 

בַּשָּׁנָה בָּהּ נִרְשַׁם בְּאוֹתִיּוֹת קִדּוּשׁ שָׁחֹר לָבָן - "הָעָם עִם הַגּוֹלָן"

עָלָה סִימָן נִשְׁמַע קוֹל רָם – הָעָם. אִמָּא. גּוֹלָן.

מִכָּאן קָצְרָה הַדֶּרֶךְ וּמָתְחָה הַיְּרִיעָה שִׂיחַ נוֹקֵב בִּשְׁאֵלָה בִּי עָלָה

מִמֶּנִּי אֵם בָּשָׂר וָדָם אֶל אִמָּא אֲדָמָה אֶל בִּטְנָהּ הָרַכָּה

 

הִרְהוּרֵי כְּפִירַת כַּפָּרָה הָלְמוּ עַל תֹּף לִבִּי טָם טָם

אִמָּא - גּוֹלָן - אֲדָמָה -  בָּשָׂר - אָדָם -  דָּם דָּם

נָגַעְתִּי בְּכֹבֶד לְשׁוֹנִי בְּפָרוֹת קְדוֹשׁוֹת גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת  אֵשׁ

בָּאתִי בְּדִין דָּבָר עִם אֵם אֲדָמָה חוֹפֶרֶת כְּקִלְּשׁוֹן חוֹרֵשׁ

אֵינִי לְהִתְפַּעֵל מִבִּנְיָן קַל עִנְיְנֵי לָשׁוֹן וּשְׂפַת הַשֹּׁרֶשׁ

תּוֹהָה בְּחָרוֹן קוֹרְאָה בְּכָל גָּרוֹן לָאֵם הַגְּדוֹלָה

יוֹדַעַת סוֹף מְחַשֶּׁבֶת זְמַן תְּחִלָּה לֹא מְקַדֶּשֶׁת מַבְדִּילָה

 

רֶחֶם אֵם בָּשָׂר וָדָם מְרַחֵם לֹא דָּן

אִמָּא אֲדָמָה בָּהּ אֵין רַחֵם מַצַּע עוֹלָם

מְשִׁיבָה בָּנִים אֶל בֶּטֶן גְּבוּלָהּ

וְאֵין אָב מְנַחֵם בְּעָפָר שְׁאוֹלָהּ

אַחַת הוּא לָהּ כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר

"מֵעָפָר אֶל עָפָר" - אָדָם יְבוּלָ(ע)הּ"

 

צָעַקְתִּי בְּלַחַשׁ פָּרַעְתִּי מִשְׁפָּט וּמִלָּה

קָרַעְתִּי דַּשׁ בְּאִמְרַת שִׂמְלָה דּוֹמַעַת וְשׁוֹמַעַת:

הָעָם. אִמָּא. גּוֹלָן. מָה קָא מַשְׁמַע לָן?

אוֹמֶרֶת אֲנִי גּוֹמֶרֶת שׁוֹטַחַת קִינָה

בִּפְנֵי גְּבֶרֶת אִמָּא אֲדָמָה

חוֹפֶרֶת בִּרְגָבֶיהָ אֶצְבַּע מוֹרָה מַאֲשִׁימָה

מְסַקֶּלֶת אֶבֶן נֶגֶף מְפַתֶּלֶת מְחָאָה בִּכְאֵב

צוֹעֶקֶת וְאִישׁ לֹא שָׁמַע

מָה אֵם בָּשָׂר דָּם וּכְאֵב שׁוֹלַחַת בֵּן לְהָגֵן

וְאַתְּ אֵם עֲפַר הָאָרֶץ תּוֹבַעַת כַּמֹּלֶךְ קָרְבָּן כָּמוֹךְ כְּפָּאגָאן

אֵין בַּחֶלֶד אֵם שׁוֹאֶבֶת לִקְרָבֶיהָ פְּרִי בֶּטֶן

אֵין רֶחֶם פּוֹתֵחַ שַׁעַר לְעַכֵּל עֻבָּר שֶׁעָבַר תֵּשַׁע יֶרַח

לֹא יָשִׁיב אֵלָיו זֶרַע שֶׁנָּבַט לִהְיוֹת פֶּרַח

רֶחֶם נוֹתֵן רֶחֶם אֵינוֹ לוֹקֵחַ

אַתְּ אֲדָמָה אֵם אוֹסֶפֶת לַאֲפָרַיִךְ בֵּן לוֹחֵם

 

אֵיזֶה גִּבּוֹר לוֹחֵם כּוֹבֵשׁ יִצְרוֹ לַעֲמֹד בֵּין אֵם לְאֵם

זוֹ מְשַׁלַּחַת גּוֹזָל מִקֵּן זוֹ מְשִׁיבָה אוֹתוֹ אֵלֶיהָ בֶּטֶן

זוֹ יְשׁוּבָה עַל בִּרְכֶיהָ לְקוֹנֵן זוֹ יוֹלֶדֶת זוֹ מוֹלֶדֶת

וְאֵין רַחֵם אֵין מְנַחֵם

 

מְיַלֶּלֶת בְּלִי קוֹל שׁוֹאֶלֶת מָה לָךְ אֲדָמָה דַּם אָדָם זוֹלֶלֶת?

סְפוּגָה דְּמוּמָה עֲרוּגָה אַחַר הֲרוּגָה אֵינָהּ עוֹנָה

רַק הֵד קוֹלָם נִשְׁמָע שִׁירָם רָעַם- הָלַם- נָדַם

שָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם מִנְהַג עוֹלָם

 

מְמָאֶנֶת לִכְתּׂב עַל קֶבֶר פֹּה נִטְמַן בֶּן אָב גֶּבֶר גִּבּוֹר חַיָּל

עֲנִיָּה מִמַּעַשׂ רְווּיַת כַּעַס יְשׁוּבָה עַל אֶבֶן בְּפִנָּה לִרְאוֹת

זֹאת מִקִּיר תִּזְעַק אוֹת בְּאוֹת וְהֵד קוֹלָם מִן הָאֲדָמָה

יִצְעֲקוּ עַל בָּמוֹתַיִךְ נָפְלוּ – חֲבָל

 

מָה לָךְ עֲפָרָ(ע)ה כְּפוּיַת טוֹב אֶל קְרָבַיִךְ אָדָם לִשְׁאֹב?

מָה לָךְ לִבְלֹעַ אֶל לֹעַ תְּהוֹם זְבוּלֵךְ פְּאֵר יְבוּלֵךְ?

כֹּבֶד הָאֵבֶל וְנֵטֶל הַקּוֹל עַל יָד וַאֲתַר זִכָּרוֹן

בְּתֵל עָפָר שֶׁקָּצַר לַחֲפֹר קֹדֶשׁ לְחוֹל

 

קָשָׁה אַתְּ אֲדָמָה רְגָבַיִךְ יְבֵשִׁים וּסְדוּקִים

מְצַמַּחַת שָׁמִיר וְשַׁיִת אֲפָרַיִךְ שְׁתוּקִים

אָשִׂיחַ אֵלַיִךְ בֵּין קוֹץ דַּרְדַּר וָחוֹחַ

בֵּין אֶבֶן בַּזֶּלֶת כִּשְׁחוֹר מְעֵי הַלַּבָּה לִרְתֹּחַ

בְּאֵין בְּרִית וּמִלָּה בַּסֶּלַע שֶׁאֵין לָהּ מִתַּחַת

אֲפִלּוּ רַקֶּפֶת וְרֻדָּה לִפְרֹחַ אַחַת

רֵיחַ עֲשַׁן הַקְּרָב כְּיוֹרָה רוֹתַחַת מְזָרֶה אֵימָה

וַאֲדָמָה פּוֹעֶרֶת פִּיהָ פּוֹתַחַת

 

לֹא כִּתְּתוּ חֶרֶב לְמַגָּל וּמַזְמֵרָה

חֲזוֹן אַחֲרִית לֹא כָּאן אֵין אוֹרֵחַ אֵין כֵּרָה

הֵד בִּכְיָהּ שֶׁל בַּת-אִשָּׁה- אֵם קוֹרֵעַ הֵד הָרִים

נוֹדֵד בִּשְׁבִיל קְבָרִים סְדוּרִים

מְפַלֵּחַ דִּמְמַת עוֹלָם לִשְׁאֹל

אֵיךְ נָפְלוּ דְּבָרִים?  

 

מְשׁוֹרֶרֶת אֲנִי לְקוֹנֵן בְּדִמְעַת הַמֶּלֶל

מְדַבֶּרֶת כְּאֵם אֶל אֵם שׁוֹבֶרֶת אֵלֶם

מְבַקֶּשֶׁת בִּשְׁאֵרִית פְּלֵטַת הַמִּלָּה שֶׁהֻתְּרָה

בְּלֹא חָזוֹן שֶׁל עֲצָמוֹת וּדְמָעוֹת יְבֵשׁוֹת 

לִכְרֹת בְּרִית בֵּין אִמָּהוֹת לִרְאוֹת בְּשׂוֹרָה

לְגַדֵּל אָבוֹת וּבָנִים לִהְיוֹת בָּאִים בַּיָּמִים

 

בְּתֹם שִׂיחַ עָצוּב וְעָקָר שֶׁמָּהַל בָּעֳפָאִים רוּחַ נוֹשֶׁבֶת

יוֹשֶׁבֶת תַּחַת עֵץ שֶׁיָּדַע שַׁלֶּכֶת שֶׁלֵּב שָׁרָשָׁיו לֹא עֻקַּר

עַלְוָה מְכַסָּה עֶרְוַת כַּעֲסִי הַמַּר דַּרְדַּר מֵשִׂיחַ דַּעַת דָּקַר

קָרָאתִי בְּקוֹל שֶׁהָלַךְ וְהִתְגַּדַּל נֶחֱלַשׁ וְהִתְקַדַּשׁ

אֵין בֵּן חָלָל שֶׁנָּפַל בַּקְּרָב שָׁוֶה לַגּוֹלָן אֶבֶן מִגְדָּל וַעֲרָבָה

אֵין תְּנוּבָה בַּאֲדָמָה שֶׁבָּנֶיהָ שָׁבוּ אֵלֶיהָ אֲרוּזִים בַּתֵּבָה

 

וְאָסַפְתִּי צְרוֹר מִלּוֹתַי הַלַּחוֹת

וְחָפַנְתִּי קֹמֶץ עָפָר דַּל

מָסַרְתִּי מְנָחוֹת וְסָתַמְתִּי הַגּוֹלֵל

 

 

[1]

השיר נכתב בעקבות שלט חוצות שהיה תלוי בכל מקום בשנת 1990 'העם עם הגולן'.


מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 180 





 

 

האתר נבנה על ידי שיווק יצירתי - ניהול ושיווק אתרי אינטרנט
כל הזכויות שמורות  © 2010

[Jump to Top] [Jump to Main Content]