שיר וציור - מהדהדים זה לזה

חברים טובים נהיה

"תֵּן לִי יָד וְעוׂד אַחַת"

לָחַש קוׂלִי שֶׁלִי לָאַט.

יָד אַחַת תּוׂשִׁיט אֵלָי,

שׁאֶדַע,

שְׁיָד אַחֶרֶת חוׂפְשִׁית.

מוׂדָּה.

וְקוׂלִי שֶׁלִי בִּתְּהוּדָה

אוׂחֵז בִּי בִּמְּשׂוּרָה בְּיָדוׂ הָמְדּוּדָה.

זו,ׂ הָאוׂחֶזֶת שְֹרָרָה כִּבְשׂוׂרָה

בְּקְמִיצָת הֳאַמָּה וּבְאֶצְבַּע מוׂרָה.

יָדִי קָו, יָדִי נְקוּדָה.

תֵּן לִי יָד אָחַת וְהָמוׂן אֶצְבָּעוׂת

לְעוׂדֵּד אֶת חֲבֵֵרְתָּה

שְׁנָפְלָה בֵּין הָכִּיסְאוׂת.

שְׁתֵּדָע,

לָלֶכֶת לְבַדָה

עָל שָׂפָה שֶׁל יָם, בָּחוׂל, בָּקוׂדֶש,

לְחָלֵּל עִם קוׂל הָלֵּב,

עָל מִנְעָד טָבָּעַת אֵש

שׁלוׂחֵש, שֶׁלׂאׁ קָל, שֶׁלאׁ אֻכָּל.

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

מתוך התערוכה "זכרון ילדות" במוזיאון בית התנ"ך - אוקטובר 2010 לציון 120 שנה ללוין קיפניס.

הקליפ המצורף מתאר חלק מהתערוכה "זיכרונות ילדות" שנערכה כמחווה ללווין קיפניס. את הקליפ ערכה הבימאית מרגלית מולנר. בקליפ אני מוזמנת להקריא את שירי 'חברים טובים נהיה' וכן מספר נבחר של ציורים ועבודות שלי.

ניתן לצפות בסרטון שמתאר את התערוכה - כאן

טלית שכולה

טַלִּית שַׁכּוּלָה.

אֵין בָּהּ תְּכֵלֶת,

וְגַם לֹא אַרְגָּמָן.

טַלִּית מִתְאַבֶּלֶת.

טַלִּית שֶׁל חַיָּל

שֶׁהֵמָּה בִּתְּפִלָּה,

קָצַר תְּהִלָּה

וְהוּכְתַר, בַּנְּפִילָה.

טַלִּית לֹא תְּכוּלָה.

צִבְעָהּ מְכֻתָּם בְּאַרְגָּמָן

שֶׁל יֶזַע, אֲדָמָה וַדָּם.

טַלִּית שַׁכּוּלָה.

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

הציור 'טלית שכולה' - מתוך תערוכת היחיד 'כן, לא, שחור, לבן' -

1990

לקריאה על התערוכה לחץ כאן

הרשומה 'כן, לא, שחור, לבן, זה לא רק משחק' - מתארת ומסבירה את התערוכה.

לצפייה בסרטון שמציג את העבודות בתערוכה לחץ כאן

"רבבה כצמח השדה נתתיך  

ותירבי ותיגדלי ותבואי בעדי עדיים  

שדיים נכונו ושערך צימח ואת עירום ועריה....

ואעבור עלייך ואראך מתבוססת בדמייך.

ואומר לך: בדמייך חיי   ואומר לך: בדמייך חיי!" "

(יחזקאל ט"ז )

אֲנִי תַּבְנִית נוֹף.

עוֹפֶרֶת יְצוּקָה מְאֻפֵרֶת מְצוּקָה

עַל מַצָּע טֶבַע וַצֶּבַע

רְגָבָי אֲדָמָה בְּמִרְקָם נַחַל יָם

פְּרוּעָה קְרוּעָה פְּרוּמָה - נִתְפֵּרֶת

גֻּמָּה אַחַר גֻּמָּה נֶחְפֵּרֶת וְעוֹלָה,

כְּיוֹרְדֵי דּוֹמָה מִשְּׁאוֹל

חֲשׁוּבָה וּבַעֲלַת תְּשׁוּבָה. דְמוּמָה.

מַחֲרִישָׁה בֵּין תַּלְמֵי זִכָּרוֹן וַחֲבוּלָה

בְּחוּט שָׁנִי מַוְרִיד כְּדָם וְעוֹרֵק

וְעוֹזֵב וּמוֹדֶה - תְּנֻחָם תְּרֻחָם.

אִמָּא אֲדָמָה מוֹרִיקָה אֲזוֹבֵיהָ עַל קִיר

בּוֹ דָּם אָדָם לֹא שָׁקַט לֹא נָדַם

כְּגוּף אִשָּׁה שֶׁקִּדְּשָׁה אֶת חוֹלָהּ

חִלְלָה קְדֻשָּׁתָה בְּזֶמֶר נוּגָה

נֶחְבֵּלָה וְקָשְׁרָה נָפְשָׁה

בְּטַבּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם.

חֲבָלֵיהָ הָיוּ לֵדָה וּמָשִׁיחַ,

וְהִיא תָּפְרָה בְּעֶרְגָּה אֶת סוֹדָה

בְּלֹא סְיָג וַשִּׂיחַ.

בֵּין וּבְאֵין קוֹץ וְדַרְדַּר, עָלֶה וַזֶּרֶד

וְאָדַמְתָּ טְרָשִׁים.

הִכְּתָה בַּסֶּלַע, וְשֹׁרָשִׁים

מַלְבּוּשִׁים עָשְׂתָה כִּשְׂרוֹךְ לִכְרוֹךְ

סְבִיב עֶרְוַתָהּ בְּתֹם

שַׁדַּיִים נָכוֹנוּ וְשַׂעֲרָה צִמֵּחַ, אַךְ

הֻתְּרָה חֲשׂוּפָת עֵירֹם

בְּקַו יָרֹק וְקַו אָדֹם בְּלֹא גְּבוּל.

הָיְתָה לִיְבוּל, הָיְתָה זְבוּל.

©כל הזכויות שמורות  לנורית צדרבוים

השיר 'אני תבנית נוף' הוצג בגלריה המרכזית בת"א, בתערוכה 'וזהו פרצופה של המדינה'

לקראת יום העצמאות תשע"ב ( 2012 ) .

שם העבודה למעלה : 'אדום וירוק משלימים' - מתוך סדרת ציורי דיוקן עצמי 'אני תבנית נוף..."

שם העבודה למטה: אני תבנית נוף

 שם

לקריאת הרשימה 'מה הקשר בין דיוקן עצמי ובין פרצופה של המדינה' .

לצפייה באלבום התמונות 'אני תבנית נוף'.... לחץ כאן.

משהו אישי על הטבע ועל האנושי

"אֹמַר לְךָ אֶתְגָּר קֶרֶת

מַשֶּׁהוּ עַל הַטֶּבַע, וַאֲצִיג אוֹתוֹ בְּמַבָּט אִישִׁי וּקְצָת אַחֶרֶת.

כִּמְעַט כָּמוֹךָ, גַּם אֲנִי, בֵּין אַרְבַּע דְלָתוֹת אַמּוֹתַי מִסְתַּגֶּרֶת,

אוֹמֶרֶת" "דַּלּוֹת הֵן אָמוֹתָּי" וּמְצַיֶּרֶת

טֶבַע בְּלִּי סוֹף,

בְּלִי נוֹף...."

"....אְגָל אֶת אָזְנְךָ שֶׁאוּלַי עַתָּה הִיא כְּרוּיָה

 לְסַפֵּר עַל קִימּוּרֵי גּוּפָהּ הַמָּלֵא שֶׁל אִשָּׁה עֵירֹמָה.

אֵלַי הוּא נִגְלָה כְּצִיּוּר תְּמוּנָה

שֶׁל נוֹף הֲרָרִי וּבוֹ גַּיְא עֵמֶק וּפִסְגַּת שִׂיא.

כָּל קִמּוּר הוּא קַו מִתְאָר

הַמְּשַׂרְטֵט מִישׁור מִשְׁתָפֵּל אֵלֵי הַר

גּוּף שֶׁל נוֹף אֱנוֹשִׁי...."

"....מְדֻשָּׁן בְּעֹנֶג צִבְעֵי הַמִּכְחוֹל

שֶׁדּומֶה עֲלֵיהֶם כִּי יָצְאוּ בְּמָחוֹל

כְּאוֹמְרִים בִּשְׂפַת גּוּף

שֶׁהֵם בִּדְמוּתָם תַּבְנִית אָדָם

וּמוֹלַדְתּוֹ גּוּפוֹ הִיא נוֹף....."

"....כְּשֶׁהוֹלֶכֶת אֲנִי וְגוּפִי עִמִּי בְּצִיָּת הַמִּדְבָּר

נֶעֱרָמוֹת מוּלִי דּוּמָם דְיוּנוֹת חוֹל

ונִדְמוֹת לְנָשִׁים דְמוּמוֹת, עֲלוּמוֹת.

אִמָּהוֹת עוֹלָם גְּדוֹלוֹת גְּלוּיוֹת שַׁדַּיִים,

חֲשׂוּפות בֶּטֶן, יָפוֹת. צוֹפוֹת.

מְלֵאוֹת מִלְּגָו וּמִלְּבַר"

"...בַּמִדְבָּר, בֵּין חוֹל דְּיוּנָה נָהָר וְסֶלַע אָדֹּם

רוֹאָה אֲנִי אֶת הָאֵל שֶׁאֵין אַחֵר עַל פָּנָיו,

מְפַסֵּל. קוֹל תְּמוּנָה נָע וַאֲנִי מַאֲזִינָה לִשְׁמֹעַ

אֶת צְלִילֵי הַשֶּׁקֶט הַנָּדִיר, אֶת רַחֲשֵׁי הוֹד הַקְּדוּמִים

שֶׁתָּדִיר יָעִיר אֶת חוּשַׁי, הָרְדוּמִים

הַיְּשָׁנִים

    הַיְּשֵׁנִים...."

"... מַרְאֶה נוֹף בְּרֵאשִׁית מְהַדְהֵד אֵלַי

חֲרִישִׁית. מְהַנְהֵן וּמְסַמֵּן

שֶׁהַטֶּבַע הָאֲמִתִּי שֶׁאוֹתִי בֶּאֱמֶת מְעַנְיֵן

הוּא זֶה שֶׁבְּתוֹךְ נַפְשִׁי פְּנִימָה עָמֹק שׁוֹכֵן

זֶה שֶׁאֶקְרָא לוֹ בֵּינִי לְבֵינִי

נוֹף פְּנִימִי...."

"...בֵּין אַרְבַּע דְּלָתוֹת אַמּוֹתָּי, בְּחַדְרִי הַצָּנוּעַ

רֵיחַ הַטֶּבַע הוּא רֵיחַ הַצֶּבַע, שָׂרַף אֳרָנִים

נִדָּף כְּעָלֶה בְּרוּחַ הַחֹמֶר, בְּיָדִי הַיּוֹצֵר

כְּנֶצֶר לְרֵעִי וִידִידִי הַיֵּצֶר...."

"....כָּךְ אֶקַּח לִי בַּד, וְעָנָף טָבוּל בְּחֹמֶר וּבְצֶבַע

שָׂחָה אֶל הַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי בִּשְׂפַת גּוּפִי

הַצּוֹפָה אֶל חַלּוֹן נוֹפִי הַפְּנִימִי.

 נוֹגְנוֹת לִי מִלּוֹת הַמְּשׁוֹרֵר שְֶׁאָמַר

"הַנּוֹפִים הֵם הָאָדָם וְהָאָדָם הוּא הַנּוֹף"

©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

נורית צדרבוים – ט"ו בשבט תשע"א

השיר "משהו אישי על הטבע האנושי" נכתב עבור תכנית מיוחדת שנערכה בגלי צה"ל לכבוד טו' בשבט. הסופר אתגר קרת אירח שעת שידור שבה הוא הציג את עצמו כמי שאינו אוהב טבע במיוחד. נתבקשתי מטעם ההפקה לעלות לשידור ולהציג בפני קרת כמה מהרהורי ביחס לטבע. השיר ארוך, לפיכך כאן מופיעים כמה קטעים מתוכו, אשר גם מתכתבים עם ציורי 'נשות מדבר'.

העבודות הוצגו בתערוכות שונות וגם בתערוכה 'אדם טבע ונוף' שהתקיימה בבית התנ"ך בת"א בשנת 2011.

לקריאת הרשימה 'עירום, לב בבית ספרינו - כך אמרה לי האוצרת  -הרשמיה מספרת סיפור פיקנטי אודות התערוכה.

.

לצפיה באלבום שנקרא 'שפת הגוף' - לחץ כאן

לקריאת הרשימה 'השפה רואה אותך עירומה'

אימא גדולה עתיקה – שוברת שתיקה/ נורית צדרבוים

הַתְּמוּנָה. אִמָּא גְּדוֹלָה עַתִּיקָה

מְתִיקָה מְקוֹמָה עוֹבֶרֶת, מְקִיר לְקִיר שׁוֹבֶרֶת, שְׁתִיקָה.

שׁוֹמֶרֶת טוֹמֶנֶת סוֹדָה עַל טִיחַ לָבָן. בֵין חִיבּוּטֵי שָׁטִיחַ גַּם.

אִמָּא גְּדוֹלָה עַתִּיקָה. שְׁתִיקָתָהּ מֵעִיקָה.

זוֹעֶקֶת שֶׁבֶר בְּרִית מִילָתָהּ בֵּין כֶּתֶם קַו סִימָן וְתָו

בֵּין זְמַן עָבָר לִזְמָן קָּם צַר אוֹרֵב עוֹזֵב,

כְּצָב סוֹחֵב עַל גַּב, מוֹעֵד עַל רֶגֶל, קוֹצֵב לֵב.

אִמָּא גְּדוֹלָה עַתִּיקָה. תְּלוּיָה עַל בְּלִימָה כְּעוֹצֶרֶת.

מִטַּלְטֶלֶת בִּשְׁאוֹן מְטוּטֶלֶת עַד עַז שֶׁמַתַּק מִקַּדְמַת דְּנָה.

רְצוּצָה כְּקָנֶה שָׁעוּן עַל עַמּוּד שִׁדְרָתוֹ שֶׁל זְמַן

שֶׁנָּכַח שָׁכַח וְהָפַךְ עָתִיד לֶעָבָר.

אִמָּא גְּדוֹלָה עַתִּיקָה. מְתִיקָה עַצְמָהּ מֵחָלָל אֶל חָלָל

מְכַלָּה זָעֲמָה בִּכְסוּתָהּ בְּסוֹדָה בְּעוֹדָה רוֹעָה בְּשַׂדָהּ

בְּאֵין חִיל וּרְעָדָה. זֵרֵי דַּפְנָה לֹא כַּתְּרוּ לָהּ, כַּרְעָה בְּרוּחָהּ

לֹא שִׁבֹּלֶת מֵעֹמֶס, לֹא סִבֹּלֶת בִּבְנֵי אֶפְרַיִם, שְׁעַת הַשִּׁין.

אִמָּא אַחַת גְּדוֹלָה, בַּת אֶלֶף, נִשְׂרֵפֶת בִּמְעוּפָהּ בֵּין קָדְשֵּׁי הַחוֹל.

מַלְּאָה כְּרֵסָהּ בֵּין שִׁנֶּיהָ, קָמָה מִשְׁבַרֵיהָ, כָּרְעָה לַלֵּדֶת אֶת עַצְמָהּ מִמֶּנָה

לְלֹא רַחֵם. עָבְרָה מִדּוֹר אֵלֵי דְּרוֹר מְאֲרָצוֹת קֹר שֶׁל מוֹלֶדֶת נְשָמָה

אֶל מְחוֹזוֹת חֹם שֶׁל לִבָּהּ מוֹרֶדֶת בְּאִשָׁהּ. גּוֹעֵש כְּיוֹרָה בּוֹעֶרֶת בְּלַהֲטוּטֵי חֻמַּהּ.

אִמָּא גְּדוֹלָה עַתִּיקָה. שׁוֹבֶרֶת שְׁתִיקָה.

אמא גדולה עתיקה - מתוך סדרת דיוקן עצמי.

הוצגה בתערוכת 'פמינה' -   2012  

ראה גם רשומה 'פמינה - אמא גדולה עתיקה

זִיכְרוֹנוֹת מְחַפְּשׂות מְחַבֵּר /נורית צדרבוים

פִּיסוׂת מִכָּאן וּמִכָּאן

רוׂצוׂת לִהְיוׂת דְיוּקָן.

פָּעַם מִּזְמָּן

הֵן הָיוּ.

מְחָפְּשׂוׂת מְחָבֵר אוׂתָּן

לְאָחוׂת - אָחַת לְאָחַת,

צֶלָע אֵלֵי צֶלָע,

צֶבָע עֳלֵי צֶבָע,

שיְעֳשֶׂה מִאֵין ומִהֵן

שָלֶם.

פִּיסוׂת שֶׁל זִיכָּרוׂן,

אֳצּוּרוׂת בָּעִיפָּרוׂן וּבָמִרְקָם

הָמְחוּסְפָּס.

בֵּינוׂת פָּס שֶׁלאׁ פָּס,

עָבָר שלאׁ נָבַר,

קָו שְׁנִמְתָּח וְגָבַר עָל כֶּתֶם,

שֶׁבָּנָה עֶדוּת

וְעָל גָל שֶׁל עֵד

שְׁמֵהָדְהֵד

לְזִיכָּרון וּלְיָלְדוּת הָעֶדֵן.