שפות

כן, לא, שחור, לבן - 1990

התערוכה: "כן, לא, שחור, לבן"

תערוכה זו הוצגה בשלוש תערוכות יחיד:

1. במה 2 - תיאטרון חיפה - וואדי סאליב - 1989 (גם בשם "מקיר לשיר").

2. בית האמנים ע"ש שאגאל , חיפה - 1990

3. בית האמנים בירושלים - 1990 (גם בשיר "משיר לקיר")

סרטון זה מציג את התמונות שהיו בתערוכה

קדמו לתערוכה זו כמאה שירים, שאותם כתבתי לאחר שסיימתי חצי שנה של עבודה על ציור קיר, בהיכל התרבות בנהריה.

העבודה על ציור הקיר, שהיה מבחינתי סוג של עבודה מוזמנת ב'רשות הרבים', הוציאה אותי מעבודתי האינטימית בסטודיו. ציור הקיר היה צבעוני מאד ולכן הרגשתי צורך, מיד עם סיומו, להתכנס ולכנס את עצמי לעבודה אינטימית בסטודיו.

בחרתי חומרים דלים, פשוטים וזמינים (לא מחייבים) והגבלתי את עצמי לצבעי שחור ולבן בלבד – גואש, אקריליק, גיר ופחם. רציתי להפיק ביטוי עשיר וטעון דווקא מתוך חומרים פשוטים ולכאורה עניים .מעין נסיון לומר הרבה במעט, דבר שהבתקש מבחינתי אחרי החשיפה של ציור קיר צבעוני ורועש ברשות הרבים.

התגובה הראשונית עוד קודם לציורים עלו באסופת שירים. לאחר מכן הציורים המשיכו להיות הביטוי הויזואלי למה שקודם לכן עלה באופן מילולי.

הסנוניות הראשונות של גוף עבודות זה, נחשף בתערוכת יחיד קטנה שהתקיימה בתיאטרון חיפה – במה II בוואדי סאליב. שם קראתי לתערוכה בשם זמני שהיה נכון לאותו זמן - "מקיר לשיר". זאת משום שהיו אלה העבודות הראשונות שנעשו כאשר "ירדתי" מהקיר וחזרתי לעבודה בסטודיו. עבודה שהחלה דווקא בכתיבת שירים.

השלב השני היה בתערוכה שהתקיימה בבית האמנים על שם שאגאל בחיפה, וזאת כאשר השלמתי את כל גוף העבודות. התערוכה כבר קבלה את שמה הנכון והמדוייק מבחינתי "כן, לא ,שחור, לבן". שם זה גם מתאר את החומרים שבהם התבצעה העבודה, אך בו בזמן הוא מייצג קוטביות ומתח הניגודים. המימד המילולי שהוא המקור לציורים אלה בא לידי ביטוי גם בשמות שנתתי לעבודות בתערוכה זו (ראה גלריה).

גם לאחר שהתערוכה הוצגה וירדה מהקיר המשכתי לעבוד על נושא זה ועם גוף עבודות שהמשיך וגדל המשיכה ונדדה לבית האמנים בירושלים. שם כבר קראתי לתערוכה בשם מקומי ונקודתי "משיר לקיר" – משום שזו הייתה הפרשנות הוויזואלית שנתתי לשירים שהורידו אותי מהקיר. כך גם נסגר המעגל של תערוכה זו בטרם עברה לשלב נוסף והפכה להיות מיצב שנקרא "תחילת נעילה".