כלה (קאלה) מתכלה - 2001

שם העבודה: "כלה (קאלה) מתכלה"

במסגרת פסטיבל 'החג של החגים' בוואדי ניסנאס - חיפה - 2001

 הופיע בעתון 'הארץ' במדור גלריה

         

         

                  

                  

                      

            

דודי היקר,

השקעת עבודה, מחשבה ורצינות - מגיע לך בחזרה.

איך אמרת ?(חמורבי, זוכר? - עין תחת עין. אז ברוח הצבע הכחול שעל סיפי הבתים - לא יהיה כאן עין תחת עין, אלא טובה תחת טובה - ובלי עין הרע....)

אתחיל דווקא מהסוף ( כי כשאני כותבת לך כאן, אני רואה קודם את הסוף). יפה ציינת, יפה נגעת ,יפה הבנת את השימוש שלי בצבע הכחול. גם לי העניין הזה ידוע ולכן בחרתי בצבע הזה לעבודתי בשכונת ואדי ניסנאס. ומאיפה אני מכירה את הסיפור על סיפי הבתים שצבועים בכחול? הנה סיפור מעניין.

אני תושבת חיפה, נוה - שאנן. בילדותי. סבתי ז"ל גרה בבני ברק. כך שחצי מהילדות שלי היינו נוסעים על כביש חיפה תל-אביב (הישן) כדי לבקר את סבא וסבתא. נוסעים במשאית של אבי שהיה קבלן עבודות עפר. בדרך תמיד עברנו וחלפנו על פני 'פרדיס' (כבר ערבי על כביש החוף) ותמיד בלטו לי המשקופים והדלתות של כל הבתים שם שהיו צבועים בכחול (היום כבר לא, היום יש להם בתים מודרניים). כן, בכחול הזה שמלווה אותי בוואדי. ובתור ילדה (סקרנית מאד הייתי כנראה) שאלתי את כל מי שאפשר, למה הם צובעים את הדלתות ואת המשקופים בכחול. מעניין שזה בלט לי והתמיהה אותי. ואז קיבלתי את התשובה המלומדת הזאת, שזה כדי להבריח בישין ומרעין, לתת לדלת מראה של שמיים כחולים, מקום בו שוכנים המלאכים, כדי שהשטן ושליחים לדבר עבירה לא יעברו את הסף. בקיצור כמו שאמרת כנגד עין הרע. כך אני סוחבת את המידע הזה אתי, מאז ילדותי, וכך ולכם יישמתי אותו בעבודתי בוואדי. ובכן, כיוונת לדעתי, גם אם לא ידעת. והתמונה הושלמה. כל הכבוד לך.

וכמו שאומרים "המתחיל במצווה אומרים לו גמור" - אינני יכולה שלא להמשיך ולהתייחס לשאר דברייך.

ואתה באמת לא מפספס כלום. נכון, המוסיקה שאותה צירפתי לסרטון היא מוסיקה שמסמנת את חג המולד. בחרתי בה כדי לתת עוד ביטוי למשמעות של 'החג של החגים'.

ובאשר לעבודת הציור שאליה התייחסת שבה בחרתי במקום צילום. שוב עלית על נקודה מעניינת ואף תיארת אותה יפה, עוד יותר יפה ממה שאני יכולתי לתאר אותה. נכון בחרתי בציור ובאותו זמן, חשבתי על עבודת הציור שיש בה בעיני גם משהו מאד ייצרי עד אירוטי, עבודה שמשלבת מלאכת כפיים, מחשבת השכל ודרך לתת ביטוי גם ליצר - ולכן לא ויתרתי על מלאכה זו, שבעיני היא באמת חלק מהאמירה כאן. אהבתי את ריבוי המשמעות בדברייך כשציינת "עושה זאת בגדול" - יפה, ותודה.

גם המשמעות של הבית כפי שעולה מדברייך נכונה ומעניינת ואפילו מרחיבה את הרעיון המקורי שלי - וזו הרי מטרתה של כל יצירת אמנות. בהזדמנות זו אספרלך (ובכלל קבל עם ועולם - שהרי הפוסט הזה פומבי) שיש מושג שנקרא 'בית לנפש' - זה המקום האישי הפנימי שכל אדם שואף להגיע אליו. כך שהבית שבחרתי בו הוא באמת טעון ורב משמעי.

ואין ספק, דודי, שאת קורא מעמיק ומתעניין - ומה אני יכולה לבקש יותר?

תודה לך על דברייך, ובעיקר אני שמחה שאתה מוצא בזה עניין