קול קורא: דיוקן אחד ליום – ואתם אומרים (2)

דמותה של אמי

המיסרה

יסורי השאול-השואה

דמות-רבת צבעוניות וכישרון

בביתה בפנימיותה

אך מנגד-

נפשה השסועה

מהעת

ההיא

נושאת המשא בעיניה

מבט מלא רצון ליצור

צפיה לעבר המחר הצבעוני

אך...

בפנים-הייסורים כבדים

מלחמת העבר מול העתיד.

הדמות מביעה חמלה טוב לב...חיוך מבויש...

העיניים הנבונות מה הן אומרות לי? שהחיים הנשקפים בהן, יש בהם חמלה ותוגה, עצב ושמחה. צריך לראות בפרופורציה נכונה את ההתבוננות של החיים. החיים הם מסע. יש כאלה שיודעים לבוא בעיניים מפוקחות/ מפוכחות וככה יוצאים אל הדרך. העיניים הן ראי הנפש. הן תובלנה את ההולך אל מסע פנימי. מסע של ההארה, הפנמה ותובנה.

א. הצבע הכבד בסגנון האסכולה , מדריכת הקבוצה והקבוצה.
ב. שקט פנימי על פניה.
ג. חיוך משוך לימינה וחתוך לשמאלה בשפתיה.
ד. עין שמאל נמשכת אל עין ימינה.
ה. ושוב אין ריסים.
ו. וחתך כאילו בצוארה.
ז. אדום על כחול בקוים מדגישים כוחניים ורכות מעטה בקצה.
ח. עין כחולה עין אדומה
ט. ללא נחיר
י. ואוזן נרמזת בשיער מכסה

היא מנסה לייפות, כל הזמן לייפות, לכסות, להסתיר... למה לספר את האמת המכוערת? למה לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ? מה שבמשפחה, נשאר במשפחה. אז פיה מתעוות בחיוך ועיניה מתכווצות בכוח, לא ממש מצליחות לחייך.

הרעיון העלה בי זיכרון למשהו שכתבתי על דיוקן עצמי, בתקופה שעבדתי ועדיין יוצרת את הנושא
להלן חלק מהכתב
אל תנסו לאבחן אותי
כי פנים רבות לי
אלו לא מסיכות
זו אני
בהסתברות
לובשת סבר פנים מסביר
מתארת מארג לתכריכים
רוקמת פרחים ברקמה של שלכת
ומה אתם רואים?
לא אותי
אני שלל אפשרויות
מגוון של צבעים
מארג אנושי
והיחודיות שלי היא חווייתי
בדרכי
בהסתברות
ומה אתם מתארים?
הסתברות בהגבלה
לפי סימנים מוסכמים...

תודה:-)
אביה

ורית, במבט ראשון הדיוקן מרגיש כמסכה צבעונית עליזה, מחייכת. הצבעוניות נעימה למראה. ובכל זאת המבט של העיניים עצוב, עייף . אלו עיניים ממבוגרות שראו כבר הרבה כנראה. יש גם תחושה של עדינות וסובלנות שהדמות מקרינה. מה היא חושבת? על מה היא מביטה? מה היא יודעת שהאחר לא יודע?

נראית מוצפת ברגשות פחד אהבה שמחה ועצב עד כדי כך שגדול עליה מלהכיל
, אבל מצד שני, נראה לרגעים כאילו עין שמאל מציצה אל המתבונן כך שלמרות כל הרגשות המציפים, היא עדיין בשליטה, מודעת לכל מה שקורה מסביב, מחושבת.

2 תשדורות שרק באם חדרת, נראה מעניין
השכל: חיצונית "שומרת על פאסון" ולא מגלה. מטופחת, קווים קצת קשים וזקופים - די רייקים, מעין מסכה צבעונית
אזור העיניים חסר השליטה מביע את הרגש, את הגיל, הזמנים- עבר הווה עתיד, מספר סיפור ומסגיר סודות

אישה נעימה מחייכת ,מבטה נעים ומלא אהבה וחום

האישה בכתום בלילה כחול
מפנה מבטה אל האופק
בוהה בכמיהה ועצב
עיניים גדולות פקוחות לרווחה
רואות הכל..
נזכרת בימים שעברו ולא יחזרו...
חצי חיוך של נחמה
יודעת שהיא מלאה ביצירה
הגשימה את רוב החלומות
נאנחת בשקט..
שפתיים סגורות לא מספרות את סיפור החיים..
הצבעים הזוהרים על פניה
כתום, צהוב, אדום, לבן מעידים על העשייה שעשתה אישה זו
בימי חייה..
כחול של לילה, שקט..
אז היא מרשה לעצמה לצאת אל העולם ולהתבונן קדימה.. ופנימה..
חלי

הי נורית, יש מן איזו תחושה של משהו שמציק בתמונה , אולי משהו בהרמוניה של הצבעים, אולי בהבעת פניה של האישה , היא נראית כאן בתמונה מבוגרת ממה שהיא באמת,
שפע השער נוגד את מראה הפנים הצבעים שפניה צבועים אולי מעידים על בריאות שאיננה תקינה, אולי משהו בלב, גם הסטה של הראש לצד ימין של התמונה ,משדרת הפרעה ,כאילו היא אולצה לכך, ורואים גם שהיא סובלת, וחייה אינם קלים, בידידות רבה אשר

הגברת אסירת תודה ומחוייכת

אני רואה אישה מבוגרת,מבנה הסנטר מסגיר את גילה,משדרת לי אמפטייה,מבט שאומר: אני השלמתי עם המצב,ידעתי ימים קשים אבל זה שייך לעבר,את העצב מדחיקה ,אבל הוא נוכח בעיניים,חיוך קל בעיניים אבל הפה נשאר סגור . מבנה האף מזכיר לי את סבתי אם אמי שהייתה ממשפחה אריסטוקרטית ברוסיה הלבנה שלפני המהפכה של 1917.
לסיכום הייתי פונה אליה בחיוך מהלב........

היי נורית,אני רואה בדיוקן מבט של ציפייה, ציפייה לאחר מעשה שנעשה ויכול לקבל אישור או דחייה.
בוקר טוב :)

אֲהוּבָתוֹ שֶׁל אַף אָדָם
נאחזת בַּחַיִּים ,
חוֹשֶׂפֶת בְּשִׁנֶּיהָ משמעותם
עוֹטֶפֶת יְשִׁישִׁים
אֹבְדֵי זְמַנָּם בְּשֶׁמָּמוֹנָם.

חֲבֶרְתּוֹ שֶׁל אַף אֶחָד
שׁוֹתֶקֶת יסורייה
לופתת כְּאֵבָם
סוֹרֶקֶת שְׂעָרָהּ הַמּסוּייד
מוּל רְאִי זְקַנְתֶּם

זוּגָתוֹ שֶׁל אֵין אִישׁ
מֻשָּׁא חֲלוֹמָם
אוֹגֶרֶת שְׁאֵרִית כֹּחָם
נוֹשֶׁקֶת מציאותם
מַלְוֶה לכתם עַד קַדִּישׁ

מוֹתִירָה שֶׁאֲרָיוֹת חיים
תַּפּוּחַ נָגוּס וּפֵרוּרִים

דיוקן עצוב למרות החיוך, בהיותו, בעיני, חיוך מאולץ או נובע מנימוס. יש חיוך ויש פה מכווץ וי עיניים קרובות, והבעה כללית - עצובה

לנורית בוקר טוב,
הסתכלתי כמה דקות על הציור והרגשתי שהגברת... מקשיבה.... חצי מחייכת....
לא כל כך מסכימה למה שהיא שומעת.
יום נהדר,
ה. חניתה הלוי

לכל המגיבים. ייתכן שלאחר שתכתבו את התגובה, המערכת תסמן לכם שכאילו התגובה לא נקלטה. זאת משום שעלי לאשר כל תגובה שנכנסת כדי שלא ייכנסו פורצים לאתר. אתם יכולים לכתוב, לאחר שאני רואה שאלה תגובות שנוגעות לנושא אני מאשרת את כולם ואז תוכלו לראות אותם וגם את תגובתי אליכם. אז אל תהססו. תגיבו. תגובתכם חשובה לנו מאד.