האלכימיה של מאור - מרוממת מאשפתות שקים וסלסלות בתערוכה - "סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה" (משלי ד, ח), מציגה סיגל מאור תהליכים שבהם היא הופכת והופכת בבחינת סלסול ופלפול, ברוח לשון הקודש. מאור יוצרת בדבקות סיזיפית רעיונות ויזואליים שנגזרים מתוך החיבור העמוק שלה ללשון הקודש, לשפה העברית, למקורות פרשניים ולאות העברית כנושאת צורה ותוכן. מאור בוחרת חומרים הנחשבים 'חומרים נפסדים', כאלה שנגזר עליהם שימוש מהיר ומידי ולאחר מכן כליה. בעבור מאור אלה הם חומרי יצירה, חומרים שנושאים עמם תכנים מתוך המקור הפרטי שנועד להם, ואשר עוברים עיבוד וטרנספורמציה מחומר נשכח לחומר נזכר ומזכיר. כלומר, יצירת אמנות.
סִפור היצירה של מאור יונק השראה מ 'ספר יצירה' שהינו ספר קבלה קדום האומר ומסביר שכל אות ואות מאותיות לשון הקודש נדרשת ונלמדת בשלוש דרכים מרכזיות – 'ספר , ספר וסיפור' - כלומר, צורה גראפית, מִסְפַּר ותוכן. בעבודתה של סיגל מאור המילה היא החומר והחומר הוא מילה. שפת המילים ושפת הצורה נושקים זה לזה, נוצרים זה מזה וזה אל תוך זה וצרים עולם חדש של קשרים והקשרים, ממעשה להלכה והלכה למעשה.
האובייקטים שמוצגים בתערוכה זו חושפים תהליכי חקירה אשר קושרים ביניהם שדות חקר שונים ורבים - תרבות, מורשת יהודית, שפות (מילולית וחזותית), העצמי היוצר וחקירת החומר. התהליך המחקרי המשולב עולה גם מהתוכן וגם מפניה של הצורה. רוצה לומר, מתוך התכנים שמשפיעים על היצירה המתהווה ואחר גם נגזרים מתוך פנורמת המופע החזותי המגלה תהליכי שזירה וקשירה. חיבור וצירוף בסדר מובנה. בקצב ובמקצב. כל אלה מעידים על עשייה כמעט פולחנית שיש בה מן הדבקות, ההתמדה והחזרתיות שהיא על גבול הריכוז המדיטטיבי כסוג של תפילה. האובייקטים הנגלים לעניינו בתערוכה זו לבד ממה שהם בזכות מה שנוצרו להיות, הם נושאים בעצם צורתם ומאופן הכנתם את סיפור השילוב והשזירה הרעיונית והפיזית.
"השפה קושרת בין פרטי לכללי, בין עולם גשמי לעולם רוחני (מאור)" המקורות הרוחניים של מאור הם השפה כצורה וכתוכן. האות היא המשענת של המילה והמילה בשפה העברית על פניה השונים והדיכוטומיים לפעמים מוליכים את מאור להוסיף וליצור מהם צורות נוספות. יצירות אלה נגזרות מהשפה בתרתיי משמע מוסיפות עליה ומעשירות אותה, בבחינת אובייקט פרשני אשר שופך עוד אור על תוכן מוכר ממקור של ידע המוגדר כידיעה האסתטית.
פעולת הסלסול שגם נושאת את שם התערוכה מהדהדת לתופעת הפלפול המאפיינת את החכמה היהודית, בבחינת חזור והפוך בה. ברוח זאת מאור בוחרת חומרים שהם לכאורה נפסדים, כאלה שנגזר עליהם תהליך של התכלות, מפיחה בהם רוח חדשה והופכת אותם לאובייקטים אוטונומיים האומרים דבר בעוד צורה, בעוד דרך. יצירות אלה מייצגות תהליכי פרשנות שהם בבחינת 'דרש'. החומר הפשוט, מסלסל מתוך עצמו אל תוך עצמו משם הוא יוצא לעולם כמסמך פרשני המרחיב את תודעת המתבונן כמו גם את תודעת היוצר.
ד"ר נורית צדרבוים – יוצרת, אוצרת וחוקרת רב תחומית
קטלוג (לדפדוף) - מתוך התערוכה
(לחץ על החץ והחל בדפדוף
'לתת צורה למחשבה - מצאנו אשת חיל'
מתוך הדברים שנאמרו על ידי ד"ר נורית צדרבוים - בפתיחת התערוכה
"ומה נכבד לדעת, שאות חיים זה איננו רק אות ריק מכל תוכן ממשי, כי אם יש בו גם כן פרי ותועלת" (הרב קוק זצ"ל)
ואנחנו מדברים כאן על אותיות מדברות. האותיות מדברות אל סיגל מאור, מדברות אתה והיא מדברת אליהם ובאמצעותן.
לפני שנים רבות, כאשר סיגל ביצעה את פרויקט הגמר שלה באוניברסיטת חיפה, היא רשמה , כדרכה את הגיגיה ושם מצאתי , כך כתבה: "יש לי הארות
השיר הנ"ל היה חלק מהמיצג אתו ביצעה האמנית סיגל מאור, בתערוכת היחיד שלה 'סלסליה' שאותה יצרתי. השיר נכתב על ידי במיוחד למיצג הנ"ל. שימו לב שהשיר נקרא מלמעלה למטה וממשיך ממלמטה למעלה - בהתאם לאופיו של המיצג.