הי קטיושקה - זה כבר לא שיר

הי קטיושקה אז יצאה לשוח...... זה כבר לא שיר / נורית

את  'הי קטיושקה אז יצאה לשוח'.... זה כבר לא שיר'. כתבתי ב - 23.7.06 , בעת שישבתי בנהריה בחדר האטום וטילי קטיושה שרקו בזעם מעל גגות ביתי - היה זה במלחמת לבנון השניה.  אז ידענו ש'בצפון נפתחה הרעה'. היום אני מפרסמת אותו כאן כשיר/סיפור מחורז, כשיר קינה, לאות הזדהות עם אנשי הדרום שגם שם נפתחה ונמשכה הרעה.

 פַּעַם קַטְיוּשְׁקָה הָיְתָה נַעֲרָה בְּשִׁיר

'רַק יָצְאָה לָשׂוּחַ' בְּעַרְפִלֵּי אֲגַם וָרוּחַ

הַיּוֹם הִיא טִיל מָתוּחַ מְכֻוָּן לְחֻרְבָּן

לֹא זֶמֶר נַעֲרָה סָרָפָן וְקוּקוּ

רַק טִיל דָּרוּךְ וְרֹאשׁ מְזֻיָּן

שִׁיר תָּם עַל צַמָּה וְנַעֲרָה הָפַךְ

לְטִיל מְפֻטָּם פָּתַח מִצָּפוֹן רָעָה

תְּכֵלֶת עֵינָהּ זָהָב צַמָּתָהּ בְּשִׁיר

הָפַךְ לְטִיל יָשִׁיר בְּיוֹם צָרָה 

אַהֲבָה לְתוֹעֵבָה תְּשׁוּקָה לְמַכָּה

שֵׁם אוֹהֵב לְכוֹאֵב לַחַן וּמַנְגִּינָה

בְּגִלְגּוּל נְשָׁמָה לִכְלִי מִלְחָמָה

הֲיַהַפְכוּ חוּאָן וְאָנִיטָה לְרָקֵטָה?

בְּחַדְרִי הָאָטוּם שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, שֶׁקֶט נוּרָ(א)ה  דּוֹלֶקֶת

וּבַחֶדֶר בְּלִי שָׁאוֹן נְמוֹגִים יְמֵי הַתֹּם

דִּמְעָה רוֹתַחַת עַל לֶחְיִי צוֹנַחַת כַּזַּלְזַל בְּבִכְיִי כִּי מַר

עַל קַטְיוּשְׁקָה שֶׁהָלְכָה לָשׂוּחַ אֱלֵי חוֹף צָלוּל וְנֶהְדָּר

שָׁקְעָה בְּמֵי נָהָר וּבְאֵין מַצִּיל שָׁבָה בִּדְמוּת טִיל

שָׁאַלְתִּי בִּמְבוּכָה חָבֵר שֶׁיָּצָא לַמַּעֲרָכָה

עֵינִי אַחַת צוֹחֶקֶת וַאֲחוֹתָהּ בּוֹכָה

אֱמֹר חָבֵר מָה כָּאן הַבְּדִיחָה?

תַּסְבִּיר אֵיךְ קָרָה שֶׁכְּלִי זַיִן

שֶׁנִּרְאָה כְּמוֹ אֵבֶר מִין שֶׁל גֶּבֶר

נוֹשֵׂא בְּגָאוֹן שֵׁם שֶׁל נַעֲרָה וְשִׁיר

יוֹשֶׁבֶת בְּחֶדֶר שֶׁאֶת לִבִּי אָטַם

בִּדְמָמָה מְעִיקָה בֵּין אַזְעָקָה לִשְׁרִיקָה

כּוֹתֶבֶת לִירִיקָה בְּאוֹתִיּוֹת קִדּוּשׁ אָשֵׁם

עַל נַעֲרָה וְעַל טִיל בְּשֵׁם תּוֹאֵם

כָּל שֶׁהָיָה תַּם לִי וְנִשְׁלַם

קַטְיוּשָׁה שֶׁל פַּעַם לֹא תֵּצֵא לָשׂוּחַ

אֱלֵי חוֹף תָּלוּל וְנֶהְדָּר

עַכְשָׁו יְסֻפַּר עַל נַעַר

שֶׁהָיָה תּוֹתָח וְנוֹתַר בָּשָׂר

חָלְפוּ יְמֵי הַזֹּהַר בְּשִׁיר תְּנוּעוֹת הַנֹּעַר

לֹא עוֹד 'וַנְיָתִי לָמָּה עָזַבְתָּ אוֹתִי'

לֹא מְחוֹל הוֹרָתִי בְּצַעַד תֵּימָנִי

נְמוֹגִים צְלִילֵי עָבָר בֵּין טִילִים

רָקֵטָה עַל מִפְתַּן בֵּיתִי נוֹחֶתֶת

נוֹטֶלֶת קוֹרָה מִבֵּין עֵינַי מַסְבִּירָה

פָּנִים כְּאוֹמֶרֶת נַעֲרָה הִיא טִיל נוֹרָה(א)

בְּחֶדֶר אָטוּם הֻשְׁפַּל קוֹלִי לָחַשׁ נְמוּךְ רוּחַ וְשָׁר

קַטְיוּשְׁקָה כְּשֶׁתֵּצְאִי לָשׂוּחַ בֵּין אַגָּס וְתַפּוּחַ

עַרְפִּלִּים יְכַסּוּ אֶת הַנָּהָר

אַבִּיט עַל כָּל עֵשֶׂב שֶׁצָּמַח עַל תֵּל עָפָר

וְאֹמַר - גֶּבֶר וְעוֹד גֶּבֶר כָּאן נִקְבַּר

קוֹלִי יִגְבַּר לִרְאוֹת אִשָּׁה וְעוֹד אִשָּׁה

וְגַּם אַחַת קַטְיוּשָׁה אוּלַי שְׁמָהּ

דּוֹמַעַת בְּמַבָּט שֶׁל אֵם וְאִשָּׁה נְטוּשָׁה

תַּשִּׁיר שִׁירַת נְעוּרֶיהָ לֹא תֶּחְדַּל לְהִתְגַּעְגֵּעַ

וְאוּלַי אִישׁ וְנַעַר לֹא יְזַמֵּרוּ בְּגִיל נְעוּרִים

"וְ....קַטְיוּשְׁקָה אָז יָצְאָה... לָשׂוּחַ"

כִּי פֵּרוּרִים שֶׁל עָפָר דַּק זִכָּרוֹן שֶׁלֹּא נִשְׁחַק

יְעוֹרְרוּ טִיל שֶׁהֵעִיף וְהִפִּיל אַשְׁלָיָה לְכָל רוּחַ

 מתוך ספר השירה 'שאון של חול מתקתק בשקט' - עמ' 186

© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים